בחורות בקבוצה יש בשפע

בַּחוּרוֹת בַּקְּבוּצָה יֵשׁ בְּשֶׁפַע, אַךְ אָהַבְתִּי אַחַת יְחִידָה. יוֹם עָמוֹל בַּשָּׂדֶה וּבְרֶפֶת וּבַלַּיְלָה שְׁנָתִי נוֹדְדָה. אֵיךְ זֶה כָּכָה אֶפְשָׁר, נָא הַגִּידוּ דָּבָר, אֵיךְ זֶה כָּךְ, לֹא לִישׁוֹן, לַעָמוֹל? כִּי עַל כֵּן כָּל אֶחָד צְעִירִים פֹּה, הֵידָד ! בְּאַרְצֵנוּ יָפָה עַל הַכֹּל ! הַגִּינָּה בִּטְלָלִים מִתְרַחֶצֶת, וּפוֹרְחִים בָּהּ שִׂיחֵי שׁוֹשַׁנִּים, יֵשׁ לוֹבֵשׁ חוּלְצָתוֹ מְגוֹהֶצֶת וַעָמוֹל הוּא רִאשׁוֹן רִאשׁוֹנִים ! אֵיךְ זֶה כָּכָה אֶפְשָׁר, נָא הַגִּידוּ דָּבָר, אֵיךְ זֶה כָּךְ הִתְקַשֵּׁט וְעָמוֹל? כִּי עַל כֵּן כָּל אֶחָד צְעִירִים פֹּה, הֵידָד ! בְּאַרְצֵנוּ יָפֶה עַל הַכֹּל !

השיר העברי הוא תרגום של המשוררת פניה ברגשטיין, שלא היה ידוע עד דצמבר 2025, נחשף ע"י נכדתה יונת שחר, בארכיון קיבוץ גבת ומקורו הרוסי זוהה ע"י אלי ס"ט.

בשנת 1945, שהתה המשוררת להתאוששות בבית-ההבראה "ארזה", של "ההסתדרות-הכללית", בישוב "מוצא", שהיה בית-ההבראה של חלוצי היישוב. ב- 4.7.45 היא כותבת לחברה לחיים אהרון (ארקה) ישראלי, שבביתם בקיבוץ גבת: שהיא הולכת כל היום ומחברת ועט איתה. בכל פעם שאיזו מחשבה או הרגשה מציפה אותה היא נוטלת את העט וכותבת מחוויותיה במחברת. במכתב מספרת פניה לארקה כי התרשמה מקבוצה שישבה בבית ההבראה ושרה. בדפי המחברת רשומים, בכתב-ידה של פניה, שיר ברוסית, הידוע בשם "Mолодость" (נעורים), שאת מילותיו חברו יורי דנציגר ודמיטרי דולב ומקביל לשורותיו תרגום של השיר לעברית. (ר' צילום הדף להלן), בעמוד שאחרי התרגום רשום (גם כן בכתב ידה של פניה), טקסט של שיר-עברי, שהיה מוכר אותן שנים: "אל נשכח את הצחוק", פרי עטו של אברהם (בומי) תורן, שנכתב למנגינת אותו שיר רוסי. פניה, ששלטה בשפה הרוסית, הבינה שלטקסט העברי אין כל זיקה למקור הסובייטי ובו במקום רשמה במחברתה את המקור, המוכר לה, בשפה הרוסית ומולו תרגום שלה לעברית.

דף ממחברתה של המשוררת פניה ברגשטיין, נכתב בבית ההבראה "ארזה" 1945.