עֵת בַּחֹרֶף סוֹעֶרֶת הָרוּחַ
וּבַקַּיִץ יוֹקֵד הַשָּׁרָב
בַּפַּרְדֵּס מְנַמְנֵם הַתַּפּוּחַ
וּבַכֶּרֶם יָשֵׁן הָעֵנָב –
בַּל נִשְׁכַּח, בַּל נִשְׁכַּח,
בַּל נִשְׁכַּח אֶת הַצְּחוֹק,
אִם גַּם רַב הָאָבָק בַּדְּרָכִים.
מְתַקְתֵק הַשָּׁעוֹן וְזָז הַמָּחוֹג
וְחוֹלְפוֹת וְעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים.
עֵת תֵּבֵל רְעֵבָה הִיא לְלֶחֶם
וּבַיָּם עוֹד תּוֹעוֹת אֳנִיּוֹת,
נַטֶּה שֶׁכֶם, נַטֶּה, נַטֶּה שֶׁכֶם
וְנַשְׁכִּין זִיק תִּקְוָה בַּלְּבָבוֹת.
יֵשׁ גַּם שֶׁמֶשׁ בַּמְּרוֹמִים וּזְהַב כּוֹכָבִים
צֵל קוֹרָה וְדָגָן בַּשָּׂדֶה.
עִם צְפִירַת מְכוֹנוֹת וְנֶטֶף טְלָלִים
מִתְנַשֵּׂא וְעוֹלֶה הַהוֹוֶה.
אִם הַדֶּרֶךְ הִיא גַּם מְיַגַּעַת
וְקָשָׁה וְרַבַּת מִכְשׁוֹלִים
אַל נִשְׁכַּח כִּי עָלֵינוּ לָדַעַת
כִּי לֹא בְּנָקֵל מְנַצְּחִים.
אַל נוֹרִיד, אַל נוֹרִיד,
אַל נוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ,
אַל נִשְׁכַּח כִּי יֵשׁ לָנוּ מָחָר,
וְתָמִיד נַעֲלֶה, נַעְפִּיל וְנִכְבֹּשׁ
וְנָנִיף אֶת הַנֵּס עַל הָהָר!