שיר התימניות

אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּעֵינַי, בְּגוּפִי צְמַרְמֹרֶת. אַל תִּרְאוּנִי רַבּוֹתַי, שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת! מַה לִּי יַעֲלוֹת הַחֵן, וִינוֹת וּבֶּרְלִינִים – אֶצְלָהֶן טֶמְפֶּרָמֶן וְאֶצְלִי חַמְסִינִים! בִּשְׂמֹאלִי סְחָבָה וּדְלִי, בִּימִינִי מִבְרֶשֶׁת. יַא חַי לִי לִי עֲמָלִי, עֲבוֹדָה גּוֹעֶשֶׁת! יַא חַי לִי לִי עֲמָלִי, אֵיזֶה רֶפֶשׁ עֲנָקִי – סְפּוֹנְגָ'תִי, עֲלִי, עֲלִי, כָּאן צָרִיךְ לִהְיוֹת נָקִי! יֵשׁ מַחְלֶקֶת רִשְׁיוֹנוֹת – גְּבֶרֶת מְכֻבֶּדֶת. הִיא אַחַת בֵּין הַבָּנוֹת בִּנְיָנִים יוֹלֶדֶת. לִפְעָמִים הִיא מַתְחִילָה וּמַרְאָה יְכֹלֶת, לִפְעָמִים הִיא מַפְסִידה... זֶה נִקְרָא מַכֹּלֶת. בָּעֲבוֹדָה אֲנִי בְּקִיאָה, אַךְ הַשֵּׁד יוֹדֵעַ... לַעֲבֹד בָּעִירִיָּה אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּגֵּעַ! הֵם אוֹמְרִים: תָּמִיד נָחוּץ לְנַקּוֹת בְּנַחַת, הָעִקָּר הוּא מִבַּחוּץ, מִבִּפְנִים אֵין פַּחַד! תֵּל אָבִיב הָעִבְרִיָּה, הָבִי לִי יָדַיִם, יֵשׁ לִסְגֹּר הָעִירִיָּה אֶת מִגְדַּל הַמַּיִם!אש בוערת בעיניי בגופי צמרמורת אל תראוני רבותיי שאני שחרחורת מה לי יעלות החן וינות וברלינים אצלהן טמפרמן ואצלי חמסינים בשמאלי סחבה ודלי בימיני מברשת יא חי לי לי עמלי עבודה גועשת יה חי לי לי עמלי איזה רפש ענקי ספונג'תי עלי עלי פה צריך להיות נקי לי רגלים כפלדה והיד עופרת בקומי לעבודה אמא לי אומרת ילדתי מחמל עיני בסמרטוט אחוזי הסמרטוט הוא תימני והבוץ שכנוזי במלאכה אני בקיאה אך השד יודע לעבוד בעירייה אפשר להשתגע הם אומרים: תמיד נחוץ לנקות בנחת העיקר הוא מבחוץ מבפנים אין פחד בשמאלי... יש מחלקת רשיונות גברת מכובדת היא אחת בין הבנות בניינים יולדת לפעמים היא מתחילה ומראה יכולת לפעמים היא מפילה... זה נקרא מפולת אך הדלי אינו מספיק והפה קטון הוא רק להבל ולריק עמלות פה אנו תל אביב העבריה הבי עוד ידיים יש לשפוך לעירייה את מגדל המים בשמאלי...
מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי, עממי טורקי
כתיבה: 1934

אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּעֵינַי,
בְּגוּפִי צְמַרְמֹרֶת.
אַל תִּרְאוּנִי רַבּוֹתַי,
שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת!
מַה לִּי יַעֲלוֹת הַחֵן,
וִינוֹת וּבֶּרְלִינִים –
אֶצְלָהֶן טֶמְפֶּרָמֶן
וְאֶצְלִי חַמְסִינִים!

בִּשְׂמֹאלִי סְחָבָה וּדְלִי,
בִּימִינִי מִבְרֶשֶׁת.
יַא חַי לִי לִי עֲמָלִי,
עֲבוֹדָה גּוֹעֶשֶׁת!
יַא חַי לִי לִי עֲמָלִי,
אֵיזֶה רֶפֶשׁ עֲנָקִי –
סְפּוֹנְגָ'תִי, עֲלִי, עֲלִי,
כָּאן צָרִיךְ לִהְיוֹת נָקִי!

יֵשׁ מַחְלֶקֶת רִשְׁיוֹנוֹת –
גְּבֶרֶת מְכֻבֶּדֶת.
הִיא אַחַת בֵּין הַבָּנוֹת
בִּנְיָנִים יוֹלֶדֶת.
לִפְעָמִים הִיא מַתְחִילָה
וּמַרְאָה יְכֹלֶת,
לִפְעָמִים הִיא מַפְסִידה...
זֶה נִקְרָא מַכֹּלֶת.

בָּעֲבוֹדָה אֲנִי בְּקִיאָה,
אַךְ הַשֵּׁד יוֹדֵעַ...
לַעֲבֹד בָּעִירִיָּה
אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּגֵּעַ!
הֵם אוֹמְרִים: תָּמִיד נָחוּץ
לְנַקּוֹת בְּנַחַת,
הָעִקָּר הוּא מִבַּחוּץ,
מִבִּפְנִים אֵין פַּחַד!

תֵּל אָבִיב הָעִבְרִיָּה,
הָבִי לִי יָדַיִם,
יֵשׁ לִסְגֹּר הָעִירִיָּה
אֶת מִגְדַּל הַמַּיִם!
אש בוערת בעיניי
בגופי צמרמורת
אל תראוני רבותיי
שאני שחרחורת
מה לי יעלות החן
וינות וברלינים
אצלהן טמפרמן
ואצלי חמסינים

בשמאלי סחבה ודלי
בימיני מברשת
יא חי לי לי עמלי
עבודה גועשת
יה חי לי לי עמלי
איזה רפש ענקי
ספונג'תי עלי עלי
פה צריך להיות נקי

לי רגלים כפלדה
והיד עופרת
בקומי לעבודה
אמא לי אומרת
ילדתי מחמל עיני
בסמרטוט אחוזי
הסמרטוט הוא תימני
והבוץ שכנוזי

במלאכה אני בקיאה
אך השד יודע
לעבוד בעירייה
אפשר להשתגע
הם אומרים: תמיד נחוץ
לנקות בנחת
העיקר הוא מבחוץ
מבפנים אין פחד

בשמאלי...

יש מחלקת רשיונות
גברת מכובדת
היא אחת בין הבנות
בניינים יולדת
לפעמים היא מתחילה
ומראה יכולת
לפעמים היא מפילה...
זה נקרא מפולת

אך הדלי אינו מספיק
והפה קטון הוא
רק להבל ולריק
עמלות פה אנו
תל אביב העבריה
הבי עוד ידיים
יש לשפוך לעירייה
את מגדל המים

בשמאלי...




הגרסה הרשמית  

 



אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּעֵינַי,
בְּגוּפִי צְמַרְמֹרֶת.
אַל תִּרְאוּנִי רַבּוֹתַי,
שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת!
מַה לִי יַעֲלוֹת הַחֵן,
וִינוֹת וּבֶּרְלִינִים –
אֶצְלֱהֶן טֶמְפֶּרָמֶן
וְאֶצְלִי חַמְסִינִים.

בִּשְׂמֹאלִי סְחָבָה וּדְלִי,
בִּימִינִי מִבְרֶשֶׁת.
יַא חַי לִי לִי עֲמָלִי,
עֲבוֹדָה גּוֹעֶשֶׁת!
יַא חַי לִי לִי עֲמָלִי,
אֵיזֶה רֶפֶשׁ עֲנָקִי –
סְפּוֹנְגָ'תִי, עֲלִי, עֲלִי,
פֹּה צָרִיךְ לִהְיוֹת נָקִי!

לִי רַגְלַיִם כִּפְלָדָה
וְהַיָּד – עוֹפֶרֶת.
בְּקוּמִי לַעֲבוֹדָה
אִמָּא לִי אוֹמֶרֶת:
יַלְדָּתִי, מַחְמַל עֵינִי,
בַּסְּמַרְטוּט אֱחֹזִי
הַסְּמַרְטוּט הוּא תֵּימָנִי
וְהַבֹּץ שִׁכְּנוֹזִי!

בַּמְּלָאכָה אֲנִי בְּקִיאָה,
אַךְ הַשֵּׁד יוֹדֵעַ...
לַעֲבֹד בָּעִירִיָּה
'פְשָׁר לְהִשְׁתַּגֵּעַ
הֵם אוֹמְרִים: תָּמִיד נָחוּץ
לְנַקּוֹת בְּנַחַת,
הָעִקָּר הוּא מִבַּחוּץ,
מִבִּפְנִים אֵין פַּחַד!

בִּשְׂמֹאלִי...

יֵשׁ מַחְלֶקֶת רִשְׁיוֹנוֹת –
גְּבֶרֶת מְכֻבֶּדֶת.
הִיא אַחַת בֵּין הַבָּנוֹת
בִּנְיָנִים יוֹלֶדֶת.
לִפְעָמִים הִיא מַתְחִילָה
וּמַרְאָה יְכֹלֶת,
לִפְעָמִים הִיא מַפִּילָה...
זֶה נִקְרָא מַפֹּלֶת.

אַךְ הַדְּלִי אֵינוֹ מַסְפִּיק
וְהַפַּח קָטֹן הוּא –
רַק לַהֶבֶל וְלָרִיק
עֲמֵלוֹת פֹּה אָנוּ.
תֵּל אָבִיב הָעִבְרִיָּה,
הָבִי עוֹד יָדַיִם,
יֵשׁ לִשְׁפֹּךְ לָעִירִיָּה
אֶת מִגְדַּל הַמַּיִם!

בִּשְׂמֹאלִי...
אש בוערת בעיניי
בגופי צמרמורת
אל תראוני רבותיי
שאני שחרחורת
מה לי יעלות החן
וינות וברלינים
אצלהן טמפרמן
ואצלי חמסינים

בשמאלי סחבה ודלי
בימיני מברשת
יא חי לי לי עמלי
עבודה גועשת
יה חי לי לי עמלי
איזה רפש ענקי
ספונג'תי עלי עלי
פה צריך להיות נקי

לי רגלים כפלדה
והיד עופרת
בקומי לעבודה
אמא לי אומרת
ילדתי מחמל עיני
בסמרטוט אחוזי
הסמרטוט הוא תימני
והבוץ שכנוזי

במלאכה אני בקיאה
אך השד יודע
לעבוד בעירייה
אפשר להשתגע
הם אומרים: תמיד נחוץ
לנקות בנחת
העיקר הוא מבחוץ
מבפנים אין פחד

בשמאלי...

יש מחלקת רשיונות
גברת מכובדת
היא אחת בין הבנות
בניינים יולדת
לפעמים היא מתחילה
ומראה יכולת
לפעמים היא מפילה...
זה נקרא מפולת

אך הדלי אינו מספיק
והפה קטון הוא
רק להבל ולריק
עמלות פה אנו
תל אביב העבריה
הבי עוד ידיים
יש לשפוך לעירייה
את מגדל המים

בשמאלי...



הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

מינה טוחנר (טירנובר) 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


על השיר

מתוך תכנית ל"ג של תיאטרון "המטאטא" "הכל בסדר" (בכורה: 18.12.1934). הטקסט המלא נדפס ב"אלתרמן: פזמונים ושירי זמר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"ז, בעריכת מנחם דורמן) חלק א עמ' 33-31.

לחן הבית אחד הלחנים של "אהבת הדסה" (ר' שם מידע נוסף על הלחן). לחן הפזמון מאת משה וילנסקי, שמור בארכיון משה וילנסקי בספרייה הלאומית תחת השם "פזמון התימניות". ראו תווים של השיר המלא, כפי שרשם מאיר נוי על סמך האזנה לנוסח ששודר במופע שירי אלתרמן בשנת 1978 במחברת מס' 7 של שירים עם תווים באוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, עמ' 189 - 190 (עמ' 207 - 208 בקובץ הסרוק).

עם זאת לפי דברים שכתב אליהו הכהן בספר "בכל זאת יש בה משהו: שירי הזמר של תל-אביב" (עמ' 100 - 101) על סמך מה שאמר לו משה וילנסקי, סוף הלחן משלב מנגינות ששמע בכרם התימנים.

בהצגת ה"מטאטא" ביצעו את השיר עלינה סטרניצקה ויהודית פרקל. תמונתן בשיר נדפסה בספרו של דן אלמגור "שושנת תימן: בני תימן בזמר העברי" (הוצאת אעלה בתמר 2008), עמ' 74.

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 29.01.2022 14:43:15


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: