בַּבִּקְתָּה עַל הַגַּג
חֲתַלְתּוּל שָׁם הִתְעַנַּג
בַּחַמָּה יִמְתַּח רַגְלָיו
וְרוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו
שָׁם בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּג.
בֶּחָתוּל צָרָה עֵינִי
שֶׁהוּא שָׁם וְלֹא אֲנִי
שָׁם בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּג
הוּא, רַק הוּא שָׁם יִתְעַנַּג
הוּא, אַךְ הוּא וְלֹא אֲנִי.
הוּא שׁוֹכֵב, נִים לֹא נִים,
לַחַמָּה מַסְבִּיר פָּנִים.
נָא הַגִּידוּ, יְלָדַי,
אִם לִהְיוֹת חָתוּל כְּדַאי
שָׁם בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּג.