מילים: חיים נחמן ביאליקלחן: מנשה רבינא
|
|
בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה
מִסָּבִיב לֶחָבִית
עָמְדוּ לְרַקֵּד
כְּרוּב עִם כְּרוּבִית.
זֹאת הַסֶּלֶק רָאָה
וְהִנֵּה גַּם הוּא בָא,
אִתּוֹ עַגְבָנִית –
וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה!
לָה לָה לָה,
לָה לָה לָה,
לָה לָה, לָה לָה לָה,
אִתּוֹ עַגְבָנִית וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה!
רַק הַפּוֹל הַמִּסְכֵּן
עָמַד לוֹ בָדָד,
הוּא נִשְׁעַן עַל מַקְלוֹ,
לֹא נָע וְלֹא נָד.
– אֵיךְ אוּכַל לִשְׂמֹחַ,
אֵיךְ אוּכַל לִרְקֹד,
וְתַרְמִילַי כֻּלָּם,
כֻּלָּם רֵיקִים עוֹד?
בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה
מִסָּבִיב לֶחָבִית
עָמְדוּ לְרַקֵּד
כְּרוּב עִם כְּרוּבִית.
בערוגת הגינה
מסביב לחבית
עמדו לרקד
כרוב עם כרובית.
זאת הסלק ראה
והנה גם הוא בא,
אתו עגבנית –
והשמחה רבה!
לה לה לה,
לה לה לה,
לה לה, לה לה לה,
אתו עגבנית והשמחה רבה!
רק הפול המסכן
עמד לו בדד,
הוא נשען על מקלו,
לא נע ולא נד.
– איך אוכל לשמוח,
איך אוכל לרקוד,
ותרמיליי כולם,
כולם ריקים עוד?
בערוגת הגינה
מסביב לחבית
עמדו לרקד
כרוב עם כרובית.
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
חבורת שהם
שנת הקלטה: 2006
מקור: תקליטור "חתול על הגג"(חבורת שהם)
ביצוע:
הקישור הועתק
נחמה הנדל
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "שירי ביאליק מפי נחמה הנדל"
ביצוע:
הקישור הועתק
אסתר עופרים
ביצוע:
הקישור הועתק
אהובה צדוק
ביצוע:
הקישור הועתק
שלמה יידוב
ביצוע:
הקישור הועתק
אסתר לוי
ביצוע:
הקישור הועתק
מירה סמיה רג'ואן
שנת הקלטה: 1984
מקור: קלטת ביתית
ביצוע:
הקישור הועתק
מקהלת לי-רון
ביצוע:
הקישור הועתק
מרים לויטין
שנת הקלטה: שנות השבעים
מקור: קלטת ביתית-הומרה בארכיון הצליל, הספרייה הלאומית
על השיר
ראה גם: "בגינת הירק"
להלן דברי הסבר על השירים "בגינה" ו"בגינת הירק", המבוססים על המידע המופיע בכרך ג' של המהדורה המדעית של שירי ביאליק (הוצ' דביר ומכון כץ, 2000 עורך: דן מירון):
השיר "בגינה" נכתב, קרוב לוודאי, בארץ-ישראל, בראשית שנות השלושים, והוא מן השירים הבודדים שכתב ביאליק בהטעמה הארצישראלית, ה"ספרדית". הדפסתו הראשונה הייתה בגרסה קצרה בת ארבעה בתים ארוכים בכתב העת הפדגוגי 'נתיבנו' (דו-ירחון), שבעריכת פניה שרגורודסקה (חוברת ב-ג, תשרי-טבת תרצ"ב), עמ' 49. השיר נדפס שם בלוויית לחן מאת מנשה רבינוביץ' (רבינא).
ביאליק חיבר גם גרסה אחרת של השיר, נרחבת הרבה יותר, בת 13 בתים, בשם "בגינת הירק". גירסה מורחבת זו נדפסה במוסף לילדים של 'דבר' בעריכת יצחק יציב (כרך ב', גיל' ב [טו], י"ב בחשון תרצ"ג/11.11.1932, עמ' 4).
בנוסח 'נתיבנו' זהו שיר קצר על נושא הבדידות, בדומה לשיר הילדים "עציץ פרחים", המתאר את שמחת הירקות הרוקדים בזוגות מול עגמומיות האפון הבודד, שאיננו מצטרף למחול. לכל אחד משני המוטיבים, החברותא והבדידות, מוקדש בנוסח זה מספר בתים שוה (שניים מול שניים). בנוסח 'דבר' הרחיב ביאליק מאוד את מספר הזוגות הרוקדים של הירקות המואנשים, והפך את השיר לתמונה רחבה של חגיגה עממית, שלוקחת בה חלק קשת רחבה של "טיפוסים עממיים" שונים (רק שני הבתים האחרונים של השיר מוקדשים למוטיב הבדידות). את הגרסה המורחבת של 'דבר' בחר ביאליק לכנס בתוך "שירים ופזמונות לילדים", תרצ"ג, עמ' צו-צז.
קראו גם: "הצנון והחזרת שהפכו לכרוב עם כרובית" מאת קובי לוריא, מתוך "פנים" גליון 52 - 53, משנת 2011.
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים
תגיות
עדכון אחרון: 11.06.2022 09:32:28
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|