בגינה

בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה מִסָּבִיב לֶחָבִית עָמְדוּ לְרַקֵּד כְּרוּב עִם כְּרוּבִית. זֹאת הַסֶּלֶק רָאָה וְהִנֵּה גַּם הוּא בָא, אִתּוֹ עַגְבָנִית – וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה! לָה לָה לָה, לָה לָה לָה, לָה לָה, לָה לָה לָה, אִתּוֹ עַגְבָנִית וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה! רַק הַפּוֹל הַמִּסְכֵּן עָמַד לוֹ בָדָד, הוּא נִשְׁעַן עַל מַקְלוֹ, לֹא נָע וְלֹא נָד. – אֵיךְ אוּכַל לִשְׂמֹחַ, אֵיךְ אוּכַל לִרְקֹד, וְתַרְמִילַי כֻּלָּם, כֻּלָּם רֵיקִים עוֹד? בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה מִסָּבִיב לֶחָבִית עָמְדוּ לְרַקֵּד כְּרוּב עִם כְּרוּבִית. בערוגת הגינה מסביב לחבית עמדו לרקד כרוב עם כרובית. זאת הסלק ראה והנה גם הוא בא, אתו עגבנית – והשמחה רבה! לה לה לה, לה לה לה, לה לה, לה לה לה, אתו עגבנית והשמחה רבה! רק הפול המסכן עמד לו בדד, הוא נשען על מקלו, לא נע ולא נד. – איך אוכל לשמוח, איך אוכל לרקוד, ותרמיליי כולם, כולם ריקים עוד? בערוגת הגינה מסביב לחבית עמדו לרקד כרוב עם כרובית.

ראו גם: "בגינת הירק", גרסה אחרת של ביאליק לשירו.

להלן דברי הסבר על השירים "בגינה" ו"בגינת הירק", המבוססים על המידע המופיע בכרך ג' של המהדורה המדעית של שירי ביאליק (הוצ' דביר ומכון כץ, 2000 עורך: דן מירון):

השיר "בגינה" נכתב, קרוב לוודאי, בארץ-ישראל, בראשית שנות השלושים, והוא מן השירים הבודדים שכתב ביאליק בהטעמה הארצישראלית, ה"ספרדית". הדפסתו הראשונה הייתה בגרסה קצרה בת ארבעה בתים ארוכים בכתב העת הפדגוגי 'נתיבנו' (דו-ירחון), שבעריכת פניה שרגורודסקה (חוברת ב-ג, תשרי-טבת תרצ"ב), עמ' 49. השיר נדפס שם בלוויית לחן מאת מנשה רבינוביץ' (רבינא).

ביאליק חיבר גם גרסה אחרת של השיר, נרחבת הרבה יותר, בת 13 בתים, בשם "בגינת הירק". גירסה מורחבת זו נדפסה במוסף לילדים של 'דבר' בעריכת יצחק יציב (כרך ב', גיל' ב [טו], י"ב בחשון תרצ"ג/11.11.1932, עמ' 4).

בנוסח 'נתיבנו' זהו שיר קצר על נושא הבדידות, בדומה לשיר הילדים "עציץ פרחים", המתאר את שמחת הירקות הרוקדים בזוגות מול עגמומיות האפון הבודד, שאיננו מצטרף למחול. לכל אחד משני המוטיבים, החברותא והבדידות, מוקדש בנוסח זה מספר בתים שוה (שניים מול שניים). בנוסח 'דבר' הרחיב ביאליק מאוד את מספר הזוגות הרוקדים של הירקות המואנשים, והפך את השיר לתמונה רחבה של חגיגה עממית, שלוקחת בה חלק קשת רחבה של "טיפוסים עממיים" שונים (רק שני הבתים האחרונים של השיר מוקדשים למוטיב הבדידות). את הגרסה המורחבת של 'דבר' בחר ביאליק לכנס בתוך "שירים ופזמונות לילדים", תרצ"ג, עמ' צו-צז.

בספר "בית הכרם – מרגלית השכונות" מספרת אחת מבנות השכונה, אביבה גלי (גליקליך), על ביקוריו של ביאליק בשכונת בית הכרם. גלי נולדה ב-1919 והתגוררה עם אימה כדיירת משנה בבית בורוכוב (רחוב ביאליק 15), וביאליק נהג לבקר את חברוֹ בורוכוב מדי קיץ. לדבריה, באחד מביקוריו, כשהוא לבוש במקטורן בקר ובנעלי בית ובידיו גליון נייר, קרא לפני מאניה [רעייתו] את השיר "בגינה". הסיפור מופיע גם בספרה של גלי "העיר שאיננה עוד: ירושלים שלי 1940-1920" (הוצאת אריאל) וגם פורסם שנים קודם לכן בעיתון "פשוש לילדים". (תודה לאפרים שלאין ולטלי בצלצל-שושני)

קראו גם: "הצנון והחזרת שהפכו לכרוב עם כרובית" מאת קובי לוריא, מתוך "פנים" גליון 52 - 53, משנת 2011.

ביצועים נוספים:

• אסתר עופרים
• רוחמה רז
• מקהלת לירון בניצוח רונית שפירא ובעיבוד מנחם ויזנברג (פריט חמישי, תזמון 1:30)
• נתן דטנר (סרטון, מתוך "מאה שירים ראשונים", תזמון 35:59)
• שולה חן
• הדסה סיגלוב (1968)
• עוזי מאירי, אופירה גלוסקא, ריקי מנור, דודו זכאי
• בספרייה הלאומית יש הקלטה של השיר בביצוע להקת שירולי, אך היא מוגנת בזכויות יוצרים ואפשר להאזין לה רק בבניין הספרייה