מילים: אברהם שלונסקי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי
|
![]() חנה לזר 
שנת הקלטה: 16.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:18:38). הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדן |
מאיר גלס 
שנת הקלטה: 1926
מקור: תקליטון 79098 בחברת Victor מסדרת His Master's Voice, צד ב
שם השיר על התקליטון: הללויה (Hallelujah).

לאה דגנית 
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב

יוסף גולנד 

ותיקי הגבעטרון 

אהרון שמי 
שנת הקלטה: 21.1.2008
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה בקובץ הראשון מתוך שניים בהקלטה. (השיר נמצא בתזמון 0:35:24).

אהרון שמי 
שנת הקלטה: 21.1.2008
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה בקובץ הראשון מתוך שניים בהקלטה. (השיר נמצא בתזמון 0:36:34).
רק הקטע "מי שיש לו...".

שרגא שפייזר 
שנת הקלטה: 18.12.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:03:19).
קטע קצר, שמתחיל ב"לחמי לחם עוני". דומה לנוסח בפנקסה של הדסה ברלינסקי.

שרגא שפייזר 
שנת הקלטה: 16.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:56:10).
הוקלט במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר-אילן.
וריאנט שונה מההקלטה לעיל
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדן
משה גרינברג, נועם חומסקי, הלל טיטליק 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:12:05).
השיר המקורי של שלונסקי מתחיל: "קרועים אנו בלואים אנו", אך בכל השירונים שבספרייה הלאומית האתחלתא היא:... בלויים אנו.
כותבת חגית הלפרין, מעגבניה ועד סימפוניה: השירה הקלה של אברהם שלונסקי ופארודיות על שירתו (ספריית פועלים, תשנ"ז 1997), עמ' 70, 74:
[מתארכת את המילים לשנים 1924-1923 אך ראו להלן]. הפזמון "קרועים אנו" נדפס בפעם ראשונה בשלמות ב"כתובים" שנה ב' גליון ל"ה/ל"ו, ג' סיוון תרפ"ח (22.5.1928) [בפועל נדפס שם חלקית; ראו צילום העיתון – זֶמֶרֶשֶׁת] במדור "זמירות" שיסד שלונסקי להפצת שיר-העם הארצישראלי. הפזמון כונס במהדורת "שירים" שיצאה ב-1954, כרך א', עמ' 231-230.
כבר בשירון "החלוצים" משנת תרפ"ה מתפרסמים שני הבתים הראשונים של השיר תחת הכותרת "הללויה" ללא שם המחבר, וזו עדות להיקלטותו המהירה של הפזמון ולהפיכתו לשיר-עם. הפזמון כתוב בהברה האשכנזית.
לפי הכתוב בשירונים אחדים הלחינה את השיר אחותו של שלונסקי, המלחינה ורדינה שלונסקי, אולם במכתבה לדן אלמגור (7.11.1974) סיפרה ורדינה כי היא כתבה רק את העיבוד ללחן. לדבריה באמצע שנות השלושים (בין השנים 1934 ל-1937) ביקש ממנה שלונסקי שתכין "מֶלוֹדֶקְלָמַצְיָה" לשיר הזה בשביל אשתו הראשונה לוסיה, שחקנית תיאטרון ה"אוהל". לפי עדותה, שני אחיה, אברהם ודב, "הרכיבו" את הלחן, והיא לא ידעה בדיוק מה מקורו. המנגינה לדעתה היא בהשפעת הפולקלור היהודי הרומני, והיא גם העלתה סברה שזו מנגינה שחיבר אביהם, טוביה שלונסקי. חלקו השני של הלחן לדברי ורדינה שלונסקי הוא "מנגינה עממית מקורית - הורה סוערת שהייתה אופיינית לאותה תקופה. אברהם חיבר את המילים לתוך הצלילים". ורדינה שלונסקי סיפרה כי השיר הושר לראשונה עוד בעין-חרוד בשנת 1922 [נתון זה סותר את התיארוך הראשי אצל הלפרין – זֶמֶרֶשֶׁת] בפי אחותה אידה (יהודית), שלימים הייתה לזמרת אופרה ושם הבימה שלה היה נינה ולרי. לאחר זמן נוספו לשיר ביצועים רבים. שרו אותו השחקנית לוסיה שלונסקי, הזמר יוסף גולנד, הזמרת רבקה מחט (רעייתו של יעקב מחט, מאנשי ה"חברה טראסק"), שחקנית "האהל" לאה דגנית, והשחקנית מרים ברנשטיין-כהן.
לשיר נוצרו וריאנטים אחדים ועל-פי-רוב הושר רק בחלקו. לדברי המוסיקאי מנשה רבינא ["סוללי הדרך לזמר העברי" בתוך: ספר העלייה השלישית, 1964, עמ' 841 - 846], כתב שלונסקי את השיר עוד ברוסיה ושינה אותו בהיותו בעין-חרוד לפי צורכי המקום והנסיבות, אולם קשה לקבל עדות יחידה זו, משום שסגנון השיר ואופיו אינם מתאימים לרוח השירים שכתב שלונסקי לפני עלייתו ארצה, וקרוב לוודאי שהשיר נכתב לראשונה בתקופת עין-חרוד.
בארכיון שלונסקי נתגלה נוסח נוסף של הפזמון "קרועים אנו" שכותרתו "למנצח על הטראסקה שיר מזמור" [...] בפרק זכרונותיו "מעגבניה ועד סימפוניה" (1954) אכן התייחס שלונסקי אל המנון החלוצים "קרועים אנו" כאל המנון "חברה טראסק" ורמז על הקשר ביניהם. מסתבר שמתחילה כתב שלונסקי שני שירי המנון הקשורים ל"חברה טראסק" וחוץ מן הפזמון "המנון הטראסק" נחשב גם "קרועים אנו" בעיני שלונסקי להמנונם של בני החבורה [...] הדמיון בין שני הפזמונים בולט [...] אולם כבר בתקופה מוקדמת, סמוך לזמן הדפסתו של "קרועים אנו" (ג' סיוון תרפ"ה) שינה שלונסקי את הכותרת "למנצח על הטראסקה שיר מזמור" ומחק את השורות המקשרות את השיר במפורש ל"חברה טראסק".
אכן, הלחן נדפס כבר בדף הנלווה "מנגינות לשירי "החלוצים" (1926). גם ב"ספר שירים ומנגינות קובץ שלישי" רשום כי הלחן המוכר מסורתי. בעדות נוספת שמסרה ורדינה שלונסקי לתכנית הרדיו "שאלה של טעם", מסרה כי חיברה את הלחן בשנת 1930 עת ביקר אותה אחיה אברהם שלונסקי בפריס, אך מאיר נוי שתיעד את הדברים בכרטסתו, מעיר עליהם בצדק כי הלחן נדפס קודם לכן.
מקור מוקדם נוסף המעיד על תפוצת השיר: בכתבה בעתון "השומר הצעיר" מיום 25.1.1928 מדווח על השירון "שירוננו": קובץ שירים בהוצאת הקן בטיקוצין (פולניה), ובה נכלל השיר "קרועים אנו, בלואים אנו". לא ברור אם נשמר עותק של מקור זה.
בתיעוד בכרטסת מאיר נוי לכתב יד בלחן משה ביק, רשום כי ביק "הלחין מילים שנמסרו לידיו ב-1921, כפי שהודפסו ב"דבר". לא ידע שהשיר הוא שלונסקי". עם זאת, העדות חשודה כי חיפוש המילים במאגר "עיתונות יהודית היסטורית" אינו מאתר הדפסה של השיר ב"דבר" ולא ידוע על הדפסה של השיר קודם לשירון "החלוצים" (תרפ"ה). לחן שלישי חיבר לשיר בשנת 1928 דניאל סמבורסקי.
תווי הלחן המוכר (הנוכחי) נדפסו לראשונה ברישום מ[שה] ב[יק] "מפי המזמרים". רישום זה נכלל בכרטיסת מאיר נוי.
חלק הלחן המתחיל ב"חבריה בואו" (בתווים מ"הבה נשירה") מזכיר את לחן "שימו שמן", וחלק הלחן "מי שיש לו" מזכיר את לחן "עמק עמק עבודה". חלק זה נעדר בלחן כפי שנכלל ב"מנגינות לשירי 'החלוצים'" [ראו בדף זה], ב"שירי עמי" ובביצוע המוקדם של מאיר גלס. עולה חשד שזה נדבך מאוחר יותר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מתוך: "כתובים" ג' סיון תרפ"ח 22.5.1928