מַפּוּחִית תְּנוּ לִי בַּיָּד,
מַכּוּשֵׁי הַפֶּלֶא.
רַעְיָתוֹ לִוָּה בַּלָּאט
מִטִּיּוּל הָעֶלֶם.
יָד בְּיָד בְּאֹמֶץ-גִּיל
צָעֲדוּ, הָלָכוּ,
אַךְ קָצָר, קָצָר הַשְּׁבִיל –
הִפָּרֵד יֻכְרָחוּ.
לִקְרָאתָם בִּקְתָּה תַּלְבִּין,
אֶשְׁנַבָּהּ שְׁחֹר-זַעַם.
הוֹי, שְׁבִילִי, אוּלַי תַּמְתִּין,
תִּשְׂתָּרַע הַפַּעַם.
גַּם אַתָּה מִצְּעֹד הָאֵט,
עֶלֶם אֲפֹר-עַיִן;
כִּי חָרֵד הַלֵּב, חָרֵד
לְפֵרוּד הַשְּׁנַיִם.
מַפּוּחִית תְּנוּ לִי בַּיָּד,
אֲזַמְּרָה לַצַּעַר,
רַעְיָתוֹ לִוָּה בַּלָּאט
מִטִּיּוּל הַנַּעַר.
כֹּה הַבַּיְתָה הֵם שְׁנֵיהֶם
שָׁבוּ שְׁלוּבֵי-זְרוֹעַ,
אַךְ נִצַּב-קָם לִפְנֵיהֶם
חוֹף-נָהָר גָּבוֹהַּ.
וְשָׁכַח אֶת הַמִּשְׁעוֹל
הַבָּחוּר-הָרֵעַ.
לַיָּמִין בִּמְקוֹם לַשְּׂמֹאל
הוֹא צוֹעֵד, פּוֹסֵעַ.
הַנָּהָר שָׁם בַּחֲשַׁאי,
הִזָּהֵר, הוֹי, חוּשָׁה!
מֶה עָשִׂיתָ, נִיקוֹלַי
לַנַּעֲרָה קַטְיוּשָׁה?
אֶל בֵּיתָהּ לָבוֹא מְאֻחָר
הַנַּעֲרָה חוֹשֶׁשֶׁת,
אַךְ רַגְלֶיהָ צַר לָהּ צַר,
נִלְכְּדוּ בָּרֶשֶׁת.
שׁוּב אֵינָן רוֹצוֹת לַחְזֹר,
רַגְלֵי-נֹעַר אֵלֶּה...
הוֹי, לִי מַפּוּחִית-מִזְמוֹר,
מַכּוּשֵׁי-הַפֶּלֶא!