אליעזר ורבקה

נַעֲרָה טוֹבָה יְפַת עֵינַיִם, הַטִּי כַּדֵּךְ, הַשְׁקִינִי מָיִם. שְׁתֵה, אֲדוֹנִי, כַּדִּי לְפָנֶיךָ, אַחַר אֶשְׁאַב גַּם לִגְמַלֶּיךָ. מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא, בַּת חָיִל, הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן בַּלָּיִל? אֲנִי רִבְקָה, יֵשׁ בַּיִת לָנוּ, גַּם תֶּבֶן, גַּם מִסְפּוֹא עִמָּנוּ חֵן חֵן, נַעֲרָה יְפַת עֵינַיִם, עַל כִּי הִשְׁקֵית אוֹתָנוּ מָיִם. נֶזֶם-פָּז הִנֵּה לְאָזְנַיִךְ וּשְׁנֵי צְמִידֵי זָהָב עַל יָדַיִך.נערה טובה יפת עיניים, הטי כדך, השקיני מים. שתה, אדוני, כדי לפניך, אחר אשאב גם לגמליך. מי את? הגידי נא, בת חיל, היש מקום ללון בליל? אני רבקה, יש בית לנו, גם תבן, גם מספוא עמנו חן חן, נערה יפת עינים, על כי השקית אותנו מים. נזם-פז הנה לאוזנייך ושני צמידי זהב על ידייך.

למנגינה של אדמון קדמה מנגינה של אידלזון. השיר נדפס לראשונה עם המנגינה של אידלזון בחוברת לגננות "גננו".

בגליון מס' 35 של "גליונות לגננות" מאת לוין קיפניס הופיע הסיפור "יצחק ורבקה" (כמובן פראפראזה על הסיפור המקראי) ובו שולבו פסוקי השיר. 

נעמי אבלס למדה את השיר בבית הספר "אשכולי" בירושלים. הוא נלמד בכיתה ב' בשיעורי תורה, כאשר למדו את סיפור עבד אברהם ורבקה.

לביצוע של אסתר אדמון האזינו כאן.

מרדכי סגל:

בשיר "אליעזר ורבקה" עושה המחבר שימוש בסיפור שחוזר על עצמו שלוש פעמים בבראשית כ"ד, והוא שוזר בצורה יפה קטעי פסוקים בתוך השיר שלו:

1. אליעזר עצמו אינו מופיע במקור התנ"כי של סיפור זה. התורה מדברת על עבדו של אברהם שהולך למצוא כלה ליצחק, וניתן להסיק שאכן מדובר באליעזר, אע"פ שזה לא כתוב במפורש. מי שמקשר ישירות בין הסיפור לאליעזר הוא תרגום יונתן – שם נאמר במפורש שהעבד שבו מדובר הוא אליעזר.
2. רבקה היא "טובת מראה" (בראשית כ"ד 16) – טוּב לִבה הוא כבר המסקנה של הסיפור
3. רבקה אכן מכבדת את העבד לא רק במים אלא גם במילות כבוד, כמו בשיר של לוין קיפניס: "שתה אדוני" (בראשית כ"ד 18). גם עניין הגמלים מצוטט במדויק רק בהיפוך מילים: "גם לגמליך אשאב" (בראשית כ"ד 19) לעומת "אשאב גם לגמליך" בשיר.
4. המתנות שמקבלת רבקה כוללות "נזם זהב ... ושני צמידים על ידה" (בראשית כ"ד 22) – לוין קיפניס משאיר את הצמידים כמות שהם, אבל את הנזם הוא תולה על אוזניה של הנערה – התורה אינה מפרטת מה נעשה בנזם, ולוין קיפניס כנראה לא סבר שבני דורו יאהבו שיר שכולל תליית נזם באפה של רבקה אמנו... בעצם גם התורה אינה מפרטת מה עשתה רבקה עם הנזם.

מבוסס על: "ספר השירים לתלמיד חלק א' ", מודן, בשיתוף מפעלי תרבות וחינוך, 2001, עמוד 296