את המידע על השיר מסכם אלי סט:

את "תנו לי גיטר" כתב נתן יונתן ב-1949 על פי מנגינת השיר העממי הצועני Ту балвал ("אַתְּ, הרוח") שהופיע בסרט Последний табор ("מחנה הצוענים האחרון") של הבמאים ייבגני שניידר ומויסיי (מוישה) גולדבלאט מ-1935. לשיר העברי אין קשר למילות השיר המקורי. לדעת צבי (גרימי) גלעד, מרחק השנים בין הצגת הסרט בארץ (בחצי השני של שנות ה- 30) לבין כתיבת הגרסה העברית הוא שגרם לשוני בין הלחן המקורי לבין המנגינה לפיה שרו את השיר בארץ. השיר הושר בעיקר בקיבוצי השומר הצעיר.

הסרט הסובייטי הוא על מאבק בין מנהיג צוענים ותיק, שמתעקש להמשיך ולחיות במחנה הצוענים הנייד, לבין מתחרהו הצעיר שמעדיף להצטרף לקולחוז. את המוסיקה לסרט הלחין גריגורי לובאצ'יוב, אולם, לפי אורי יעקובוביץ', הוא שילב בסרט מספר שירים עממיים צועניים, וביניהם השיר "אַתְּ, הרוח" והשיר המוכר בארץ בשם "איזה יופי". כל השירים הצועניים שבסרט הושרו בדיאלקט צועני שנקרא "רומה". צפו ב"את, הרוח", בביצועה של השחקנית ליאליה צ'ורנאיה מפסקול הסרט (ומיד אחריו "איזה יופי").

השיר שולב גם בסרט הקולנוע הסובייטי Мой ласковый и нежный зверь ("החיה, העדינה, המתוקה שלי") של הבמאי אמיל לוטאנו מ-1978 (מועמד לפרס "הסרט הזר הטוב ביותר" בפסטיבאל קאן באותה שנה) המבוסס על הרומאן "דרמה בציד" של צ'כוב. צפו בביצוע השיר מפסקול הסרט (תזמון 1:35:20).

לשיר העממי-הצועני "את הרוח" יותר מגרסה אחת. בדרך כלל כל הגרסאות מתחילות באותו בית ראשון ואחריו משתנים מספר הבתים ו/או סדרם. זה שיר עם "הומור שחור". להלן תרגום חופשי (מרוסית) של שלושת הבתים שמופיעים במרבית גרסאות השיר:

אַתְּ, הָרוּחַ, אַתְּ, הָרוּחַ
מדוע אינך מייללת
אַתְּ הרגת אֶת אשתי (ויש גם: "את בעלי")
מדוע תשתקי? (ויש גם: "מדוע לא תספרי").

אתה מאושר, אתה מאושר
לי יש רק מזל אחד
קניתי לאשתי
כוס מכסף.*

אשה מתה, אשה מתה
אף אחד לא בוכה
רק הסוס האפור הזה
דופק בפרסותיו. (ויש גם: "מוריד דמעות").

* מאחר והאשה מתה, הרכוש (כוס הכסף) נשאר אצלו וזה המזל.

לחנים בלקניים   משירי תנועות הנוער