שירת עמל עולה אל על בגיל

שִׁירַת עָמֵל עוֹלָה אֶל עָל בְּגִיל חָלוּץ מַעְפִּיל בְּשִׁיר אֶל הַגָּלִיל בְּיִזְרְעֶאל, הַחוּלָה וּבֵית שְׁאָן תּוֹקֵעַ עַם יָתֵד לוֹ נֶאֱמָן. יָם הַשְּׁמָמָה לִקְרַאת חַיִּים גּוֹעֵשׁ צוֹעֵד הָעָם וְלִגְאֻלָּה נִדְחָף וּבְהִצָּמֵד הַיָּד אֶל הַחֶרְמֵשׁ יָבוֹא הָעָם, יָבוֹא אֶל הַנִּכְסָף.שירת עמֵל עולה אל על בגיל חלוץ מעפיל בשיר אל הגליל ביזרעאל, החולה ובית שאן תוקע עַם יתד לו נאמן. ים השממה לקראת חיים גועש צועד העם ולגאולה נדחף ובהיצמד היד אל החרמש יבוא העם, יבוא אל הנכסף.

השיר העברי נכתב למנגינת השיר הסובייטי Песня о Родине ("שיר על מולדת"), שמוכר גם בשם Широка страна моя родная ("רחבה ארץ מולדתי"), אך ללא קשר למילות השיר המקורי.

השיר המקורי זוהה ע"י אורי יעקובוביץ' בינואר 1987, כששמע את השיר העברי מפיה של חנה בריק.  

מרחיב אלי סט:

השיר המקורי, שאת מילותיו כתב ואסילי לבדב-קומאץ', נכתב עבור הסרט הסובייטי "הקרקס" (1936) בבימוי גריגורי אלכסנדרוב, כשבתפקיד הראשי אשתו ליובוב אורלובה (1902-1975), כוכבת העל הראשונה של הקולנוע הסובייטי. הסרט מספר על להקת וודוויל אמריקנית המופיעה בקרקס במוסקבה. הכוכבת הראשית מתאהבת בקולגה סובייטי, רוצה לעזוב את הלהקה ולפתוח בקריירה חדשה בברית המועצות. מנהל הלהקה מנסה לסחוט אותה ולהשאירה בלהקה ע"י חשיפת נקודה אפלה בחייה (יש לה ילד שחור), אך הוא לא מצליח: הכוכבת והילד מוצאים בברית המועצות אהבה חדשה ומולדת חדשה שבה כל בני האדם שווים. הסרט מסתיים במצעד עם תמונת סטאלין, כש"שיר על מולדת" נישא בכל פה. הסרט עבר עריכות מחודשות רבות, למשל: בשנות ה-40 סולק ממנו קטע שבו השחקן היהודי הדגול שלמה מיכואלס שר לילד שיר ערש; בשנות ה-60 (בתקופת חרושצ'וב) דובב הסרט מחדש וסולקו ממנו קטעי פולחן האישיות של סטאלין. שלמה מיכואלס (1890-1948) סולק סופית בתאונת דרכים מבוימת במינסק.

צפו בגרסת המקור מתוך הסרט בביצוע ליובוב אורלובה ושחקני הסרט.

עוד באותו לחן:

• "זקפנו ראש".
• "ברדיצ'בסקי הוא מדריך" (שיר מקומי מיגור).
• "בן גוריון נתן פקודה ללכת" (פרוק הפלמ"ח)
• "שירת הגיל"
• "שיר הבאים למחנה" (מפזמונות המחנות העולים).

 תווי השיר הסובייטי