שיר מוכר הכופתאות (תרגום לוינסון)

לֹא אָדָם אֶחָד אַכִּיר הַחַי בַּעֲצַלְתַּיִם עֲסָקָיו עִסְקֵי אֲוִיר לְלֹא עֲמַל כַּפַּיִם לְהַרְוִיחַ אֶת לַחְמוֹ הוּא מִתְעַצֵּל וְטוֹמֵן יָדוֹ בַּצַּלַּחַת אוּלָם הוּא מַסְכִּים חוֹתְנוֹ לְנַצֵּל וְגַם יְרוּשָׁה שְׁמֵנָה לָקַחַת הַאִם הוּא חוֹלֶה וְלֹא יָכֹל לַעֲבֹד יָמִים וְלֵילוֹת וְכָמוֹנִי לִצְעֹק בְּקוֹל כֻּפְתָּ- כֻּפְתָּ -כֻּפְתָּאוֹת חַמּוֹת יְהוּדִי בָּרְחוֹב צוֹעֵד מֻבְטָח לוֹ עוֹלָם הַבָּא זֶה נֶכְדּוֹ שֶׁל בַּעַל-מוֹפֵת עִמּוֹ הוֹלֵךְ הַגַּבַּאי אִם הַנְּדָבָה מְעַטָּה בִּשְׁבִילוֹ יַמְטִיר קְלָלוֹת עַד לֵב שָׁמַיִם "הָרַבִּי מִקּוֹדְנִיָּה הוּא סָבָא שֶׁלּוֹ" עַל כֵּן שַׁלֵּם כִּפְלֵי כִּפְלַיִם הַאִם הוּא חוֹלֶה... שׁוּר בָּרְחוֹב רַמַּאי מְטַיֵּל שׁוֹטֶה וּבוּר גַּם יַחַד כָּל הַיּוֹם מִתְהַלֵּךְ בָּטֵל וּמִתְמוֹגֵג מִנַּחַת בְּתֵאָטְרוֹן כִּגְרָף הוּא יוֹשֵׁב כִּי הוּא לֹא שִׁלֵּם מַטְבֵּעַ וְהֶחָצוּף מֵעֵז עוֹד לְצַפְצֵף לַשַּׂחְקָן הָרָעֵב וְגוֹוֵעַ הַאִם הוּא חוֹלֶה... לא אדם אחד אכיר החי בעצלתים עסקיו עסקי אויר ללא עמל כפיים להרויח את לחמו הוא מתעצל וטומן ידו בצלחת אולם הוא מסכים חותנו לנצל וגם ירושה שמנה לקחת האם הוא חולה ולא יכול לעבוד ימים ולילות וכמוני לצעוק בקול כופת-כופת-כופתאות חמות יהודי ברחוב צועד מובטח לו עולם הבא זה נכדו של בעל-מופת עימו הולך הגבאי אם הנדבה מעטה בשבילו ימטיר קללות עד לב שמיים "הרבי מקודניה הוא סבא שלו" על כן שלם כפלי כפלים האם הוא חולה... שור ברחוב רמאי מטייל שוטה ובור גם יחד כל היום מתהלך בטל ומתמוגג מנחת בתיאטרון כגרף הוא יושב כי הוא לא שילם מטבע והחצוף מעז עוד לצפצף לשחקן הרעב וגווע האם הוא חולה...

ר' גם "שרוכי נעליים" - נוסח מעט שונה לבית השלישי של השיר ובלחן שונה.

שיר מתוך ההצגה"המכשפה"