כַּמָּה רַע לִי בָּעוֹלָם –
אוֹיָה אֲנָשִׁים טוֹבִים!
לָמָּה זֶה כֻּלָּם כֻּלָּם
בִּי כָּל כָּךְ מִתְאַהֲבִים?
מַה לַּעֲשׂוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת
שֶׁאֲנִי יָפָה כָּזֹאת,
שֶׁאֲנִי אַיֶּלֶת חֵן
וּשְׁנִיָּה כָּמוֹנִי אֵין?
יֵשׁ לִי גּוּף קַלִּיל קַלִּיל
כִּי נוֹלַדְתִּי בַּגָּלִיל.
יֵשׁ לִי רֶגֶל חֲמוּדָה
כִּי גָּדַלְתִּי בִּיהוּדָה.
מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת
שֶׁאֲנִי יָפָה כָּזֹאת,
וּשְׁנִיָּה כָּמוֹנִי אֵין
מִן הַיָּם עַד הַיַּרְדֵּן?
לוּ הָיָה לִי פֶּה עָקוּם
לֹא הָיָה חָסֵר לִי כְּלוּם.
לוּ הָיָה לִי אַף גָּדוֹל
עוֹד אֶפְשָׁר הָיָה לִסְבֹּל.
מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת
שֶׁאֲנִי יָפָה כָּזֹאת,
שֶׁאֲנִי כִּמְעַט נוֹחָה
רַק בִּשְׁבִיל תַּעֲרוּכָה?
כָּל הַבַּחוּרִים פָּשׁוּט
לִי אוֹמְרִים – הִנֵּה נָמוּת!
וְהַבַּחוּרוֹת אוֹמְרוֹת:
אַתְּ עוֹשָׂה לָנוּ צָרוֹת!
מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת
שֶׁאֲנִי יָפָה כָּזֹאת,
שֶׁלִּבִּי, לַמְרוֹת הַכֹּל,
לֶאֱהֹב אֵינוֹ יָכוֹל?
אַךְ סוֹף סוֹף לַאֲסוֹנִי,
הִסְתַּבַּכְתִּי גַּם אֲנִי:
פַּעַם בָּאתִי לְכַרְכּוּר
וּמָצָאתִי שָׁם בָּחוּר.
מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת
שֶׁאֲנִי טִפְּשָׁה כָּזֹאת?
רַק פָּגַשְׁתִּי בּוֹ וּכְבָר
הִתְאַהַבְתִּי עַד צַוָּאר!
הַבָּחוּר אָמַר לִי כָּך:
גַּם אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ!
אָז עָנִיתִי בְּקִצּוּר
וְאָמַרְתִּי לַבָּחוּר:
מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת
שֶׁאֲנִי יָפָה כָּזֹאת?
גּוֹרָלִי גּוֹרָל מִסְכֵּן,
בּוֹא מַהֵר וְנִתְחַתֵּן!