נִטְּשׁוּ צְלָלִים, דֹּם צִפֳּרִים! נוּמָה בְנִי, אֶפְרוֹחִי! אַל מִצִּלְלֵי אֹפֶל תָּגוּר אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי! יֵאוֹר מִזְרָח, כַּנְפֵי רְנָנִים יְצַפְצְפוּ וִירַנְּנוּ, יֶחֱוַר שַׁחַר וּמִקֶּדֶם יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ. עִבְרִי הִנְּךָ בְּנִי אַךְ זֶה הוּא אָשְׁרְךָ גַּם אֲסוֹנְךָ, חֹטֶר גֶּזַע עַם הַקְּדוּמִים עַל הָעַמִּים גְּאוֹנְךָ; עוֹדְךָ נָעַר תִּגְדַּל, תֵּדַע גְּדוֹלוֹת עַמְּךָ פָּעַל, אָז תָּבִינָה נְצוּרוֹת יִפְעַל עֵת שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!ניטשו צללים דום ציפורים נומה בני אפרוחי אל מצללי אופל תגור אתך כי אנוכי ייאור מזרח כנפי רננים יצפצפו וירננו יחוור שחר ומקדם יעל גם שמשנו עברי הנך בני אך זה הוא אושרך גם אסונך חוטר גזע עם הקדומים על העמים גאונך עודך נער תגדל תדע גדולות עמך פעל אז תבינה נצורות יפעל עת שמשנו יעל!