שיבת ציון

העתקת מילות השיר

מַה זֹּאת עֵינַי תִּרְאֶינָה! כַּיּוֹנִים תְּעוּפֶינָה, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, עַל דַּלְתוֹתַי שׁוֹקְדִים; רָאִיתִי אֶת לֹא פִלַּלְתִּי, בָּנַי אֲשֶׁר גִּדַּלְתִּי, מַחְמַדַּי, יַקִּירַי, אֶת אִמָּם פּוֹקְדִים. חָלְפוּ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, נוֹאַשְׁתִּי כְּבָר מֵחַיִּים, וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, בָּנַי יְצָאוּנִי; סַפְּרוּ לִי הַתְּלָאָה, בַּגּוֹלָה אֶתְכֶם מָצָאָה, וּשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בֵּית יְהוּדָה, הֲלֹא תּוֹדִיעוּנִי. אַ יַ יַ יַ... אוֹיְבַי לִי יִלְעָגוּ, כִּי שָׁבֵי גּוֹלָה שָׁגוּ: "הֲמֵאֵלֶּה מְתֵי מִסְפָּר עֶדְנָה תִּהְיֶה לִי? "הַהֵם יִבְנוּ נֶהֱרָסוֹת? יְשַׁכְלְלוּ הַשָּׁתוֹת, יָרִימוּ קֶרֶן יִשְׁעִי, הוֹדִי וְחֵילִי?" שׁוֹבְנָה שְׁנוֹת קְדוּמִים, שַׁבְתִּי לִימֵי עֲלוּמִים, הָלְאָה, הָלְאָה, בִּגְדֵי אֶבְלִי! הָבוּ מַכְלֻלִי! נִמְלָא כָּל אַרְמוֹנִי, הֶאָח! מַה רַב שְׂשׂוֹנִי! בָּנַי, בָּנַי בְּגִיל וּתְרוּעָה, שָׁבוּ לִגְבוּלִי! אַ יַ יַ יַ... מַה זֹּאת עֵינַי תִּרְאֶינָה! כַּיּוֹנִים תְּעוּפֶינָה, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, עַל דַּלְתוֹתַי שׁוֹקְדִים; רָאִיתִי אֶת לֹא פִלַּלְתִּי, בָּנַי אֲשֶׁר גִּדַּלְתִּי, מַחְמַדַּי, יַקִּירַי, אֶת אִמָּם פּוֹקְדִים. שׁוֹבְנָה שְׁנוֹת קְדוּמִים, שַׁבְתִּי לִימֵי עֲלוּמִים, הָלְאָה, הָלְאָה, בִּגְדֵי אֶבְלִי! הָבוּ מַכְלֻלִי! נִמְלָא כָּל אַרְמוֹנִי, הֶאָח! מַה רַב שְׂשׂוֹנִי! בָּנַי, בָּנַי בְּגִיל וּתְרוּעָה, שָׁבוּ לִגְבוּלִי! בָּנַי, בָּנַי בְּגִיל וּתְרוּעָה, שָׁבוּ לִגְבוּלִי! אַ יַ יַ יַ...מה זאת עיני תראינה, כיונים תעופינה יוסף ובנימין על דלתותי שוקדים. ראיתי את לא פיללתי, בני אשר גידלתי מחמדי, יקירי, את אמם פוקדים. חלפו שנות אלפיים, נואשתי כבר מחיים ואני שכולה וגלמודה בני יצאוני. ספרו לי התלאה בגולה אתכם מצאה, שלום אחיכם בית יהודה הלא תודיעוני. אי, אי… אויבי לי ילעגו, כי שבי גולה שגו. המאלה מתי מספר עדנה תהיה לי? ההם יבנו נהרסות? ישכללו השתות, ירימו קרן ישעי, הודי וחילי? שובנה שנות קדומים, שבתי לימי עלומים הלאה, הלאה בגדי אבלי! הבו מכלולי! נמלא כל ארמוני, האח! מה רב ששוני! בני, בני בגיל ותרועה שבו לגבולי. אי, אי… מה זאת עיני תראינה, כיונים תעופינה יוסף ובנימין על דלתותי שוקדים. ראיתי את לא פיללתי, בני אשר גידלתי מחמדי, יקירי, את אמם פוקדים. שובנה שנות קדומים, שבתי לימי עלומים הלאה, הלאה בגדי אבלי! הבו מכלולי! נמלא כל ארמוני, האח! מה רב ששוני! בני, בני בגיל ותרועה שבו לגבולי. אי, אי…
מילים: אליקום צונזר
לחן: אליקום צונזר
כתיבה: 1882-1884
הלחנה: 1882-1884

מַה זֹּאת עֵינַי תִּרְאֶינָה! כַּיּוֹנִים תְּעוּפֶינָה,
יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, עַל דַּלְתוֹתַי שׁוֹקְדִים;
רָאִיתִי אֶת לֹא פִלַּלְתִּי, בָּנַי אֲשֶׁר גִּדַּלְתִּי,
מַחְמַדַּי, יַקִּירַי, אֶת אִמָּם פּוֹקְדִים.

חָלְפוּ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, נוֹאַשְׁתִּי כְּבָר מֵחַיִּים,
וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, בָּנַי יְצָאוּנִי;
סַפְּרוּ לִי הַתְּלָאָה, בַּגּוֹלָה אֶתְכֶם מָצָאָה,
וּשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בֵּית יְהוּדָה, הֲלֹא תּוֹדִיעוּנִי.
אַ יַ יַ יַ...

אוֹיְבַי לִי יִלְעָגוּ, כִּי שָׁבֵי גּוֹלָה שָׁגוּ:
"הֲמֵאֵלֶּה מְתֵי מִסְפָּר עֶדְנָה תִּהְיֶה לִי?
"הַהֵם יִבְנוּ נֶהֱרָסוֹת? יְשַׁכְלְלוּ הַשָּׁתוֹת,
יָרִימוּ קֶרֶן יִשְׁעִי, הוֹדִי וְחֵילִי?"

שׁוֹבְנָה שְׁנוֹת קְדוּמִים, שַׁבְתִּי לִימֵי עֲלוּמִים,
הָלְאָה, הָלְאָה, בִּגְדֵי אֶבְלִי! הָבוּ מַכְלֻלִי!
נִמְלָא כָּל אַרְמוֹנִי, הֶאָח! מַה רַב שְׂשׂוֹנִי!
בָּנַי, בָּנַי בְּגִיל וּתְרוּעָה, שָׁבוּ לִגְבוּלִי!
אַ יַ יַ יַ...

מַה זֹּאת עֵינַי תִּרְאֶינָה! כַּיּוֹנִים תְּעוּפֶינָה,
יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, עַל דַּלְתוֹתַי שׁוֹקְדִים;
רָאִיתִי אֶת לֹא פִלַּלְתִּי, בָּנַי אֲשֶׁר גִּדַּלְתִּי,
מַחְמַדַּי, יַקִּירַי, אֶת אִמָּם פּוֹקְדִים.

שׁוֹבְנָה שְׁנוֹת קְדוּמִים, שַׁבְתִּי לִימֵי עֲלוּמִים,
הָלְאָה, הָלְאָה, בִּגְדֵי אֶבְלִי! הָבוּ מַכְלֻלִי!
נִמְלָא כָּל אַרְמוֹנִי, הֶאָח! מַה רַב שְׂשׂוֹנִי!
בָּנַי, בָּנַי בְּגִיל וּתְרוּעָה, שָׁבוּ לִגְבוּלִי!
בָּנַי, בָּנַי בְּגִיל וּתְרוּעָה, שָׁבוּ לִגְבוּלִי!

אַ יַ יַ יַ...
מה זאת עיני תראינה,
כיונים תעופינה
יוסף ובנימין על דלתותי שוקדים.
ראיתי את לא פיללתי,
בני אשר גידלתי
מחמדי, יקירי, את אמם פוקדים.
חלפו שנות אלפיים,
נואשתי כבר מחיים
ואני שכולה וגלמודה בני יצאוני.
ספרו לי התלאה
בגולה אתכם מצאה,
שלום אחיכם בית יהודה הלא תודיעוני.
אי, אי…

אויבי לי ילעגו,
כי שבי גולה שגו.
המאלה מתי מספר עדנה תהיה לי?
ההם יבנו נהרסות?
ישכללו השתות,
ירימו קרן ישעי, הודי וחילי?
שובנה שנות קדומים,
שבתי לימי עלומים
הלאה, הלאה בגדי אבלי! הבו מכלולי!
נמלא כל ארמוני,
האח! מה רב ששוני!
בני, בני בגיל ותרועה שבו לגבולי.
אי, אי…

מה זאת עיני תראינה,
כיונים תעופינה
יוסף ובנימין על דלתותי שוקדים.
ראיתי את לא פיללתי,
בני אשר גידלתי
מחמדי, יקירי, את אמם פוקדים.
שובנה שנות קדומים,
שבתי לימי עלומים
הלאה, הלאה בגדי אבלי! הבו מכלולי!
נמלא כל ארמוני,
האח! מה רב ששוני!
בני, בני בגיל ותרועה שבו לגבולי.
אי, אי…




 פרטים נוספים


הנוסח המלא של זולצר   העתקת מילות השיר

 



מַה זֹּאת עֵינַי תִּרְאֶינָה...
חָלְפוּ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם...

אַל תְּרַנְּנוּ וְאַל תִּירָאוּ כִּי דַּרְכֵי הָאֵל נִפְלָאוּ
בְּטֶרֶם יָאִיר שַׁחַר תִּגְדַּל חֶשְׁכַת לַיִל
בְּמִצְרַיִם כָּזֹאת קָרָה, אֶל מֹשֶה זָעֲקוּ מָרָה
לַחֲצָם טֶרֶם כָּלָה עוֹד הִגְבִּיר חַיִל

צַר יְעַוֵּת צִדְקָתָם וּבָזֹאת יָחִיש גְּאֻלָּתָם
גֶּזֶל מִשְׁפָּט יְאַלְּצֵמוֹ עֲלוֹת מֵעֵמֶק בָּכָא
לוּלֵא יַד מַדְהֵבָה שָׁכְבוּ לְמַעֲצֵבָה
וְאָכֵן פִּנָּה לַמּוֹסָדוֹת עוֹד לֹא הוּנָחָה

אוֹיְבַי לִי יִלְעָגוּ...
הַבִּיטוּ נַהֲרוֹת אֵיתָן כְּמַעֲיָן קָטָן צֵאתָן
כְּחוּט הַשָּׁנִי מְפַכִּים מַיִם עֲדֵי גָּאֹה גָּאוּ
וּפְלָגִים מִכָּל רוּחַ אֶל פִּיהוּ יָנִיחַ
וְאַלְפֵי תָּרְנֵי צִי אַדִּירָיו רוּם יִתְנַשְּׂאוּ

שׁוֹבְנָה שְׁנוֹת קְדוּמִים...
פְּרִי בִּטְנָהּ אֵם חוֹבֶקֶת בְּדִמְעוֹת גִּיל נוֹשֶׁקֶת
פֹּה תַּחֲלֹצְנָה עַצְמוֹתֵיהֶם אוֹרְחַי קְרוּאֵי שֵׁם
בְּצִלִּי שַׁאֲנָנִים תִּרְווּ מַעֲדָנִים
לְשֻלְחַן זָרִים אַל תְּצַפּוּ בִּלְתִּי אֲרוּחַת אֵם

הֵן אֵלֶּה שָׁבֵי גּוֹלָה יְבֹרַךְ זִכְרָם סֶלָה
פְּאֵר בֵּית תַּחְכְּמוֹנָם עַתָּה יַעֲזֹבוּ
מַשְׂכִּילִים כְּכָל תּוּשִיָּה רַבֵּי הָעֲלִילִיָּה
עַל מִזְבַּח אַהֲבַת עַמָּם אֶת נַפְשָׁם יַקְרִיבוּ

לָשֵׂאת בְּעוֹל מַשָּׂאָהּ לִסְבֹּל עָמָל וּתְלָאָה
לְמַעַן סַקֵּל כָּל אַבְנֵי נֶגֶף וְצוּרֵי מַכְשֵׁלָה
לִבְנוֹת עֹז חוֹמָתָא בְּעֶזְרָא וְתִרְשָׁתָא
וְשָׂמָם יָגוֹן כְּשָׂם עֶזְרָא עַד דּוֹר אַחֲרוֹן סֶלָה
מה זאת עיניי תראינה...
חלפו שנות אלפיים...

אל תרננו ואל תיראו כי דרכי האל נפלאו
בטרם יאיר שחר תגדל חשכת ליל
במצרים כזאת קרה, אל משה זעקו מרה
לחצם טרם כלה עוד הגביר חיל

צר יעוות צדקתם ובזאת יחיש גאולתם
גזל משפט יאלצמו עלות מעמק בכא
לולא יד מדהבה שכבו למעצבה
ואכן פינה למוסדות עוד לא הונחה

אויביי לי ילעגו...
הביטו נהרות איתן כמעיין קטן צאתן
כחוט השני מפכים מים עדי גאה גאו
ופלגים מכל רוח אל פיהו יניח
ואלפי תרני צי אדיריו רום יתנשאו

שובנה שנות קדומים...
פרי בטנה אם חובקת בדמעות גיל נושקת
פה תחלוצנה עצמותיהם אורחי קרואי שם
בצילי שאננים תרוו מעדנים
לשולחן זרים אל תצפו בלתי ארוחת אם

הן אלה שבי גולה יבורך זכרם סלה
פאר בית תחכמונם עתה יעזובו
משכילים ככל תושיה רבי העליליה
על מזבח אהבת עמם את נפשם יקריבו

לשאת בעול משאה לסבול עמל ותלאה
למען סקל כל אבני נגף וצורי מכשלה
לבנות עוז חומתא בעזרא ותרשחא
ושמם יגון כשם עזרא עד דור אחרון סלה




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (יידיש)   העתקת מילות השיר

 



וואָס זע איך דורך די שויבן?
עס פֿליִען אָן ווי טויבן
מײַן יוסף, מײַן בנימין קלאַפּן אין מײַן טיר!
אַך, הימל, גאָט, די וווּנדער!
איך זע דאָך מײַנע קינדער,
די ליבסטע, די געטרײַסטע קומען אָן צו מיר!
אַוועק אַזוי פֿיל יאָרן,
געמיינט איך בין פֿאַרלאָרן,
אַן אַלמנה אַ פֿאַרוויסטע - ליידיק בײַ מײַן טיש…
מיט אײַך ווי איז געגאַנגען,
צײַט מען האָט אײַך געפֿאַנגען?
וואָס מאַכט יהודה און אפֿרים? גיט מיר אַ גערוס.

אויף גאָט ניט ליאַרעמט, קינדער!
אָט דאָס איז גאָטעס וווּנדער:
די פֿינצטערניש ווערט שטאַרקער, איי עס ווערט טאָג!
בײַ דער ערשטער גאולה
איז דאָס אויך געווען די פּעולה:
דער לאַסט צו לעצט ווערט גרעסער, אַז משה שרײַט מיט קלאָג!
מע איז אײַך דן לחובֿה,
און דאָס איז גראָד אַ טובֿה,
איר זאָלט בויען אײַער צענטער דריקט מען אײַך מיט נויט;
די נבֿיאים וואָלטן אײַך ניט טרײַבן,
וואָלט איר דאָרט פֿאַרבלײַבן,
און אײַער בונד און נאַציאָנאַלנאָסט בלײַבט דאָך אומגעבויט!

עס לאַכן מײַנע שׂונאים:
וואָס האָט עס פֿאַר אַ פּנים,
אַז עטלעכע קליינע ייִדלעך טרעטן אָן מײַן פּאָל?
צי קען מען זיי דען טרויען?
צי וועלן זיי דען בויען
מײַן ייִשובֿ, מײַן באַוווינונג, ווי עס איז געווען אַ מאָל?
ניין! דאָס מוזט איר פֿאַרגלײַכן
צו די גרעסטע טײַכן -
פֿאַנגען זיך אָן ווי אַ שנירל, פֿון אַ קליינעם קוואַל;
עס פֿאַלן איר צו שטראָמען,
ביז עס שטײַגט איר נאָמען,
און אירע מאַסטן מיט די זעגלען גלענצן איבעראַל!

אַהער קומט, יענע יאָרן!
איך בין יונג געוואָרן,
איך וואַרף אַראָפּ מײַן טרויער, אַהער - מײַן זײַדן קלייד!…
פֿול ווערט מײַן הויז ווידער,
עס הייבט דאָס האַרץ, די גלידער,
פֿיל פֿון מײַנע קינדער פֿאָרן אָן מיט פֿרייד!
פֿון שׂימחה טרערן פֿליסן,
לאָזט מיך האַלדזן, קושן,
רוט אײַך אויס בײַ מיר די ביינער, מײַנע הערצנסגעסט!
איר וועט בײַ מיר קריגן
אַלע פֿאַרגעניגן,
איר וועט ניט וויסן פֿרעמדע טישן, נאָר די מוטערס קעסט!

אָט דיזע יונגע מענטשן
וועט די וועלט זיי בענטשן,
פֿאַרלאָזן הײַזער, גיטער, גלאַנץ און גליק און פּראַל!
מענטשן געשטודירטע,
הויך ציוויליזירטע
ווילן זײַן קרבנות פֿאַרן גאַנצן כּלל!…
זיי האָבן זיך באַשלאָסן
אויף אַלערליי פֿאַרדראָסן,
נאָר אָפּצוּוואַרפֿן אַלע שטיינער וואָס ליגן אויפֿן וועג;
צו לײַדן שוועריקייטן
ווי אין משהס צײַטן,
און זייער נאָמען בלײַבט מיט עזראס ביז די לעצטע טעג!



 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת Forward Hour  
הקלטות נוספות

על השיר

ביצועים נוספים (וידיאו):


לפי "אליקום צונזער ווערק" (ניו יורק 1964) כרך 2 עמ' 734: נכתב עם כותרת-משנה ["אונטרקאפל"] "בימי זרובבל ועזרא". שם גם מובא השיר ביידיש ובעברית, עם תארוך ליידיש "צען 1888", כאשר "צען" - על פי אליהו הכהן - זהו קיצור שם של שירון של צונזר "צען יידישע פאלקעס לידער" (10 שירי עם יהודיים). ואולם היידיש נכתבה עוד קודם - ר' בהמשך.

מספר אליהו הכהן בתכנית הרדיו "נתיב הזמר" (תכנית א'):

השיר הזה יש לו שליחות מיוחדת במינה. אנחנו יכולים לומר שהשיר הזה פותח את תקופת שיבת ציון בארץ ישראל. הוא נכתב בכלל לחבורה של ביל"ויים שעברה ליד ביתו של צונזר במינסק ואמרה לו: "אנחנו עולים לארץ-ישראל ארבעה איש. תן לנו שיר שיהיה לנו מה לשיר בארץ הזאת!"

הוא ישב וכתב, כשהמוטו הוא "שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו ובאו לך". מתי? ב-1882! תקופה שהיום במבט רטרוספקטיבי אנחנו יודעים שמתחילה בו העלייה הראשונה. איך הוא יכול היה לדעת אז שהשנה הזאת היא התחלה? והוא מביא בבתים הנוספים את האופוזיציה האומרת "חבורה של ביל"ויים הולכים לארץ-ישראל ואתה עושה מזה שיבת ציון?", והוא משיב ואומר שגם נהר גדול מתחיל בפלגים קטנים שנאספים זה לזה, וזה מה שיקרה. וזה מה שקרה. 

השיר הזה התפשט בארץ, אבל לא היו אז אותם אמצעי הקלטה שיש כיום. ושירים אחרים שכתב צונזר, כמו "במחרשתי", התפשטו הרבה יותר.

מוסיף אליהו הכהן במענה לזֶמֶרֶשֶׁת (ינואר 2015):

השיר היידי ראה אור לראשונה בדפוס בשנת תרמ"ז 1886/7.

ותיקי הוותיקים בקרב הבילויים טענו שהשיר נכתב עוד בשנת 1882, וכך גם ציטטתי בהרצאותיי, אך זו הייתה עדות שמיעה ולא אסמכתא מוכחת. נדמה לי שכשאכתוב את סיפור השיר, אבחר לקבוע את מועד חיבורו לתחום השנים 1882-4.

בדרך כלל צונזר כתב את הגרסה העברית ואת הגרסה היידית זו בסמוך לזו, כך לפחות לגבי "השושנה". אך תחילה תמיד התפרסמה הגרסה היידית, שכן העם היה ברובו דובר ידייש.

הגרסה העברית של "שיבת ציון" פורסמה לראשונה בשנת 1901. אך יש לזכור ששנת הפרסום איננה שנת החיבור.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 03.07.2023 00:18:40


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: