לצבא של ניקולאי

לַצָּבָא שֶׁל נִיקוֹלַאי בִּקְלָלוֹת הָלַכְנוּ לִצְבָאֵנוּ הָאָדֹם חִישׁ רָצִים אֲנַחְנוּ עַל שׂוֹנְאִים יַפִּיל מוֹרָא יִתְפַּלְּצוּ מִפַּחַד בִּשְׁבִילֵנוּ הַצָּבָא רַק מָקוֹר שֶׁל נַחַת מִתְנַכֵּל וּמִתְנַפֵּל הָאוֹיֵב עָלֵינוּ אֵי צוֹמֵחַ הַפִּלְפֵּל אָנוּ עוֹד נִרְאֵנוּ בִּזְמַנֵּנוּ בְּרָצוֹן אִישׁ לוֹקֵחַ נֶשֶׁק לִצְבָאֵנוּ הָאָדֹם מִתְגַּיְּסִים בְּחֵשֶׁקלצבא של ניקולאי בקללות הלכנו לצבאנו האדום חיש רצים אנחנו על שונאים יפיל מורא יתפלצו מפחד בשבילנו הצבא רק מקור של נחת מתנכל ומתנפל האויב עלינו אי צומח הפלפל אנו עוד נראנו בזמננו ברצון איש לוקח נשק לצבאנו האדום מתגייסים בחשק

הנוסח העברי נדפס לראשון בחוברת ה' של "שירים לעם" בעריכת מנשה רבינא (תל אביב, תש"ד), עמ' 91 בלחן אחר.

מושר בלחן "הצופים והצופות" / "אני לדודי ודודי לי".