הבה נרננה

הָבָה נְרַנְּנָה הָבָה נְרַנְּנָה תֵּדַע תֵּבֵל כֻּלָּה כֻּלָּנוּ עוֹד חַיִּים חַיִּים תִּפְרַח אַרְצֵנוּ עוֹד תִּפְרַח שְׂפָתֵנוּ עוֹד וְגַם דִּגְלֵנוּ יְנוֹפֵף מוּל תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם אֻמָּה מִכָּל הָאֻמּוֹת כֵּן כֵּן כֵּן תְּקוּמָה מִכָּל הַתְּקוּמוֹת לָנוּ שִׁירוּ נָא וְשׁוּבוּ נָא אַשְׁרֵינוּ כִּי בְּנֵי גְּאֻלָּה אָנוּהבה נרננה הבה נרננה תדע תבל כולה כולנו עוד חיים חיים תפרח ארצנו עוד תפרח שפתנו עוד וגם דגלנו ינופף מול תכלת השמיים אומה מכל האומות כן כן כן תקומה מכל התקומות לנו שירו נא ושובו נא אשרינו כי בני גאולה אנו

בשירון מופיע, באותו עמוד, תרגום השיר לגרמנית (Auf, lasst uns Jubeln), אך ברור שהמקור בעברית.

הלחן זהה כמעט  ללחן "הורה חדרה", שנכתבה בשנת תש"ג (על פי אליהו הכהן, ראה בדף השיר "קסם על ים כנרת"), כלומר שמונה שנים לאחר ש"הבה נרננה" הופיע בדפוס.

מקור: "הבה נשירה [Hawa Naschira]", Anton Benjamin, Leipzig-Hamburg , 1935, עמוד 118