הנגר הקטן

העתקת מילות השיר

הִנְּנִי אֻמָּן מָהִיר בַּמַּסּוֹר גְּזוֹר גְּזִיר בַּמַּקְצוֹעַ שְׁרִיךְ שְׁרָךְ [הנכון: מַקְצוּעָה] בַּפַּטִּישׁ הַךְ הַךְ כָּכָה אֶעֱשֶׂה מִזְנוֹן לְכֵלִים וּלְמָזוֹן עִם מְגֵרוֹת וּמַדָּפִים וְקִשּׁוּטִים יָפִים הַפִּּנוֹת מְהֻקְצָעוֹת הַדְּלָתוֹת מְפֻתָחוֹת וּלְמַטָּה מְגֵרוֹת לַקַּלָּחוֹת(?) וְלַקְּעָרוֹת לַצַּלַּחַת לַמַּמְלַחַת לְמַזְלֵג סַכִּין וְכַף יֵשׁ מָקוֹם עַל הַמַּדָּף בּוּלֵי עֵץ בַּחוּץ הִנַּחְתִּי בְּיָדִי גַּרְזֵן לָקַחְתִּי הַךְ וְהַךְ, אַחַת וּשְׁתַּיִם הַךְ בָּעֵץ וּבַבִּרְכַּיִם... הַךְ שָׁלֹשׁ וְהַךְ אַרְבַּע הַךְ בָּעֵץ וּבָאֶצְבַּע! לֹא, מִזְנוֹן לַעֲשׂוֹת לֹא קַל הָבָה אֶעֱשֶׂה סַפְסַל! עַל הָאָרֶץ עֵץ הִנַּחְתִּי וּפַטִּישׁ בַּיָּד לָקַחְתִּי שוּב הִפְשַׁלְתִּי שַׁרְווּלַי בּוֹאוּ מַסְמְרִים אֵלַי הוֹךְ הַךְ, הוֹךְ הַךְ, הַפַּטִּישׁ הִתְנוֹפֵף הַמַּסְמֵר הִתְכּוֹפֵף הִתְכּוֹפַפְתָּ? הִשָּׁאֵר אֶקַּח לִי מַסְמֵר אַחֵר הוֹךְ הַךְ, הוֹךְ הַךְ, הַפַּטִּישׁ הִתְנוֹפֵף הַשֵּׁנִי הִתְכּוֹפֵף אֵין דָּבָר, פַּטִּישִׁי, יַעֲמֹד מַסְמֵר שְׁלִישִׁי הוֹךְ הַךְ, הוֹךְ הַךְ, הַפַּטִּישׁ הִתְנוֹפֵף הַשְּׁלִישִׁי הִתְכּוֹפֵף בּוֹא נָא הֵנָּה הַחוֹלֵץ לְהוֹצִיא מַסְמֵר מֵעֵץ הַחוֹלֵץ בַּיָּד לָקַחְתִּי וּמָשַׁכְתִּי וְהִזַּעְתִּי... מַסְמְרִים זֶה עֵסֶק בִּישׁ סוּר הַצִּדָּה, הַפַּטִּישׁ! דַי, נִמְאַס לִי הַסַּפְסַל וְגַם אֵין צֹרֶךְ לִי בּוֹ כְּלָל! הָבָה אֶעֱשֶׂה מִסְגֶּרֶת לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת שׁוּב הִפְשַׁלְתִּי שַׁרְווּלַי בּוֹא נָא בּוֹא מַסּוֹר אֵלַי בְּיָדִי מַסּוֹר לָקַחְתִּי וְדָחַפְתִּי וּמָשַׁכְתִּי זִים זִים זוּם, הוּא מְזַמֵּר זִים זִים זוּם, הוּא מְנַסֵּר בְּשִׁנָּיו הוּא עֵץ אוֹכֵל וּבַסֶּדֶק מְטַיֵּל וּפִתְאוֹם, הוֹי דְּבִיקוּת לֹא יוּכַל מַסּוֹר לָזוּז אֵין דָּבָר, יַקִּירִי יֵשׁ לִי כֹּחַ, יֵשׁ לִי מוֹחַ מִן הַסֶּדֶק אוֹצִיאֵךָ שׁוּב לַקֶּרֶשׁ אַכְנִיסֵךָ וְהַמַּסּוֹר - הִתְעַקֵּשׁ! לֹא יָזוּז הַטִּפֵּשׁ! לֹא יַעֲזֹב אֶת מְקוֹמוֹ - לַעֲזָאזֵל, יִמַּח שְׁמוֹ! הוֹי, נִמְאַס לִי כָּל הַטֹּרַח בְּמִסְגֶּרֶת אֵין לִי צֹרֶךְ וּמָה טוֹב מָה טוֹב יִהְיֶה לִי אִם נְחַשׁ-נְיָר אֶעֱשֶׂה לִי בַּמִּטְבָּח סַכִּין לָקַחְתִּי וְיָגַעְתִּי וְטָרַחְתִּי לִשְׁבָבִים גְּזִיר-גְּזִיר עֵץ בִּקַּעְתִּי בָּאוֹלָר אוֹתָם קִצַּצְתִּי בִּמְשֻׁשֶּׁה אוֹתָם סִדַּרְתִּי בְּחוּטִים אוֹתָם קָשַׁרְתִּי בִּנְיָר אוֹתָם הִדְבַּקְתִּי וְהִדַּקְתִּי וְהֶחְלַקְתִּי וְצִיַּרְתִּי אַף, עֵינַיִם וּשְׂפָתַיִם וְשִׁנַּיִם מִסָּבִיב פְּתִיתִים תָּלִיתִי מִכָּל מִינֵי צְבָעִים וּסְחָבוֹת זָנָב עָשִׂיתִי מִכָּל מִינֵי סְרָטִים וּמִנְּיָר צְבָעִים שַׁרְשֶׁרֶת שַׂמְתִּי לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת וְחוּטִים רַבִּים לָקַחְתִּי עַל מַקֵּל אוֹתָם הִרְכַּבְתִּי הִנֵּה, יֵשׁ לִי גַּם מוֹשְׁכָה חֲזָקָה וּבְטוּחָה! וְאִם אָרְכָהּ תִּרְצֶה לָדַעַת - קוּם הַתֵּר אֶת כָּל הַפְּקַעַת מְשֹׁךְ! מְשֹׁךְ! מְשֹׁךְ! רְאֵה נָא מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה תָּם נִשְׁלָם, עַכְשָׁו נָרוּץ וּנְשַׁלְּחֵנוּ עַל פְּנֵי חוּץ עוּפָה עוּף נְחַשׁ-נְיָר עוּף מֵעַל לְרֹאשׁ הָהָר מַעְלָה מַעְלָה שָׂא כְּנָפַיִם עַד לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם צְאוּ נָא, רְאוּ נָא, בּוֹאוּ רְאוּ בּוֹאוּ רְאוּ וְהִתְפַּעֲלוּ לַ... לַ... לַ... הוּא פּוֹרֵחַ מָלֵא נַחַת מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת לַ... לַ... לַ... מִתְפַּנֵּק וּמִתְגָּאֶה: הוֹי, כַּמָּה אֲנִי נָאֶה! לַ... לַ... לַ...הנני אומן מהיר במסור גזור גזיר במקצוע שריך שרך בפטיש הך הך ככה אעשה מזנון לכלים ולמזון עם מגרות ומדפים וקישוטים יפים הפינות מהוקצעות הדלתות מפותחות ולמטה מגרות לקלחות(?) ולקערות לצלחת לממלחת הנה ככה, הנה כך למזלג סכין וכף יש מקום על המדף בולי עץ בחוץ הנחתי בידי גרזן לקחתי הך והך, אחת ושתיים הך בעץ ובברכיים... הך שלוש והך ארבע הך בעץ ובאצבע! לא, מזנון לעשות לא קל הבה אעשה ספסל! על הארץ עץ הנחתי ופטיש ביד לקחתי שוב הפשלתי שרוולַי בואו מסמרים אלי הוך הך, הוך הך, הפטיש התנופף המסמר התכופף התכופפת? הישאר אקח לי מסמר אחר הוך הך, הוך הך, הפטיש התנופף השני התכופף אין דבר, פטישי, יעמוד מסמר שלישי הוך הך, הוך הך, הפטיש התנופף השלישי התכופף בוא נא הנה החולץ להוציא מסמר מעץ החולץ ביד לקחתי ומשכתי והזעתי... מסמרים זה עסק ביש סור הצידה, הפטיש! די, נמאס לי הספסל וגם אין צורך לי בו כלל! הבה אעשה מסגרת לתהילה ולתפארת שוב הפשלתי שרוולי בוא נא בוא מסור אלי בידי מסור לקחתי ודחפתי ומשכתי זים זים זום, הוא מזמר זים זים זום, הוא מנסר בשיניו הוא עץ אוכל ובסדק מטייל ופתאום, הוי דביקות לא יוכל מסור לזוז אין דבר, יקירי יש לי כוח, יש לי מוח מן הסדק אוציאך שוב לקרש אכניסך והמסור - התעקש! לא יזוז הטיפש! לא יעזוב את מקומו - לעזאזל, ימח שמו! הוי, נמאס לי כל הטורח במסגרת אין לי צורך ומה טוב מה טוב יהיה לי אם נחש-נייר אעשה לי במטבח סכין לקחתי ויגעתי וטרחתי לשבבים גזיר-גזיר עץ בקעתי באולר אותם קיצצתי במשושה אותם סידרתי בחוטים אותם קשרתי בנייר אותם הדבקתי והדקתי והחלקתי וציירתי אף, עיניים ושפתיים ושיניים מסביב פתיתים תליתי מכל מיני צבעים וסחבות זנב עשיתי מכל מיני סרטים ומנייר צבעים שרשרת שמתי לראשו עטרת וחוטים רבים לקחתי על מקל אותם הרכבתי הנה, יש לי גם מושכה חזקה ובטוחה! ואם אורכה תרצה לדעת - קום התר את כל הפקעת משוך! משוך! משוך! ראה נא ממצרים ועד הנה תם נשלם, עכשיו נרוץ ונשלחנו על פני חוץ עופה עוף נחש-נייר עוף מעל לראש ההר מעלה מעלה שא כנפיים עד למרומי השמים צאו נא, ראו נא, בואו ראו בואו ראו והתפעלו ל...ל...ל... הוא פורח מלא נחת מול השמש הזורחת ל...ל...ל... מתפנק ומתגאה: הוי, כמה אני נאה! ל...ל...ל...
מילים: סמואיל יאקובלביץ' מרשק
עברית: משה אהרון אביגל (בייגל)
לחן: נחום נרדי
כתיבה (בשפת המקור): לפני 1927

הִנְּנִי אֻמָּן מָהִיר
בַּמַּסּוֹר גְּזוֹר גְּזִיר
בַּמַּקְצוֹעַ שְׁרִיךְ שְׁרָךְ [הנכון: מַקְצוּעָה]
בַּפַּטִּישׁ הַךְ הַךְ

כָּכָה אֶעֱשֶׂה מִזְנוֹן
לְכֵלִים וּלְמָזוֹן
עִם מְגֵרוֹת וּמַדָּפִים
וְקִשּׁוּטִים יָפִים

הַפִּּנוֹת מְהֻקְצָעוֹת
הַדְּלָתוֹת מְפֻתָחוֹת
וּלְמַטָּה מְגֵרוֹת
לַקַּלָּחוֹת(?) וְלַקְּעָרוֹת
לַצַּלַּחַת לַמַּמְלַחַת
לְמַזְלֵג סַכִּין וְכַף
יֵשׁ מָקוֹם עַל הַמַּדָּף

בּוּלֵי עֵץ בַּחוּץ הִנַּחְתִּי
בְּיָדִי גַּרְזֵן לָקַחְתִּי
הַךְ וְהַךְ, אַחַת וּשְׁתַּיִם
הַךְ בָּעֵץ וּבַבִּרְכַּיִם...
הַךְ שָׁלֹשׁ וְהַךְ אַרְבַּע
הַךְ בָּעֵץ וּבָאֶצְבַּע!

לֹא, מִזְנוֹן לַעֲשׂוֹת לֹא קַל
הָבָה אֶעֱשֶׂה סַפְסַל!

עַל הָאָרֶץ עֵץ הִנַּחְתִּי
וּפַטִּישׁ בַּיָּד לָקַחְתִּי
שוּב הִפְשַׁלְתִּי שַׁרְווּלַי
בּוֹאוּ מַסְמְרִים אֵלַי

הוֹךְ הַךְ, הוֹךְ הַךְ,
הַפַּטִּישׁ הִתְנוֹפֵף
הַמַּסְמֵר הִתְכּוֹפֵף
הִתְכּוֹפַפְתָּ? הִשָּׁאֵר
אֶקַּח לִי מַסְמֵר אַחֵר

הוֹךְ הַךְ, הוֹךְ הַךְ,
הַפַּטִּישׁ הִתְנוֹפֵף
הַשֵּׁנִי הִתְכּוֹפֵף
אֵין דָּבָר, פַּטִּישִׁי,
יַעֲמֹד מַסְמֵר שְׁלִישִׁי

הוֹךְ הַךְ, הוֹךְ הַךְ,
הַפַּטִּישׁ הִתְנוֹפֵף
הַשְּׁלִישִׁי הִתְכּוֹפֵף
בּוֹא נָא הֵנָּה הַחוֹלֵץ
לְהוֹצִיא מַסְמֵר מֵעֵץ
הַחוֹלֵץ בַּיָּד לָקַחְתִּי
וּמָשַׁכְתִּי וְהִזַּעְתִּי...

מַסְמְרִים זֶה עֵסֶק בִּישׁ
סוּר הַצִּדָּה, הַפַּטִּישׁ!

דַי, נִמְאַס לִי הַסַּפְסַל
וְגַם אֵין צֹרֶךְ לִי בּוֹ כְּלָל!
הָבָה אֶעֱשֶׂה מִסְגֶּרֶת
לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת
שׁוּב הִפְשַׁלְתִּי שַׁרְווּלַי
בּוֹא נָא בּוֹא מַסּוֹר אֵלַי

בְּיָדִי מַסּוֹר לָקַחְתִּי
וְדָחַפְתִּי וּמָשַׁכְתִּי
זִים זִים זוּם, הוּא מְזַמֵּר
זִים זִים זוּם, הוּא מְנַסֵּר
בְּשִׁנָּיו הוּא עֵץ אוֹכֵל
וּבַסֶּדֶק מְטַיֵּל

וּפִתְאוֹם, הוֹי דְּבִיקוּת
לֹא יוּכַל מַסּוֹר לָזוּז
אֵין דָּבָר, יַקִּירִי
יֵשׁ לִי כֹּחַ, יֵשׁ לִי מוֹחַ
מִן הַסֶּדֶק אוֹצִיאֵךָ
שׁוּב לַקֶּרֶשׁ אַכְנִיסֵךָ
וְהַמַּסּוֹר - הִתְעַקֵּשׁ!
לֹא יָזוּז הַטִּפֵּשׁ!
לֹא יַעֲזֹב אֶת מְקוֹמוֹ -
לַעֲזָאזֵל, יִמַּח שְׁמוֹ!

הוֹי, נִמְאַס לִי כָּל הַטֹּרַח
בְּמִסְגֶּרֶת אֵין לִי צֹרֶךְ
וּמָה טוֹב מָה טוֹב יִהְיֶה לִי
אִם נְחַשׁ-נְיָר אֶעֱשֶׂה לִי
בַּמִּטְבָּח סַכִּין לָקַחְתִּי
וְיָגַעְתִּי וְטָרַחְתִּי
לִשְׁבָבִים גְּזִיר-גְּזִיר עֵץ בִּקַּעְתִּי
בָּאוֹלָר אוֹתָם קִצַּצְתִּי
בִּמְשֻׁשֶּׁה אוֹתָם סִדַּרְתִּי
בְּחוּטִים אוֹתָם קָשַׁרְתִּי
בִּנְיָר אוֹתָם הִדְבַּקְתִּי
וְהִדַּקְתִּי וְהֶחְלַקְתִּי

וְצִיַּרְתִּי אַף, עֵינַיִם
וּשְׂפָתַיִם וְשִׁנַּיִם
מִסָּבִיב פְּתִיתִים תָּלִיתִי
מִכָּל מִינֵי צְבָעִים
וּסְחָבוֹת זָנָב עָשִׂיתִי
מִכָּל מִינֵי סְרָטִים
וּמִנְּיָר צְבָעִים שַׁרְשֶׁרֶת
שַׂמְתִּי לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת
וְחוּטִים רַבִּים לָקַחְתִּי
עַל מַקֵּל אוֹתָם הִרְכַּבְתִּי
הִנֵּה, יֵשׁ לִי גַּם מוֹשְׁכָה
חֲזָקָה וּבְטוּחָה!
וְאִם אָרְכָהּ תִּרְצֶה לָדַעַת -
קוּם הַתֵּר אֶת כָּל הַפְּקַעַת
מְשֹׁךְ! מְשֹׁךְ! מְשֹׁךְ! רְאֵה נָא
מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה
תָּם נִשְׁלָם, עַכְשָׁו נָרוּץ
וּנְשַׁלְּחֵנוּ עַל פְּנֵי חוּץ

עוּפָה עוּף נְחַשׁ-נְיָר
עוּף מֵעַל לְרֹאשׁ הָהָר
מַעְלָה מַעְלָה שָׂא כְּנָפַיִם
עַד לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם
צְאוּ נָא, רְאוּ נָא, בּוֹאוּ רְאוּ
בּוֹאוּ רְאוּ וְהִתְפַּעֲלוּ
לַ... לַ... לַ...

הוּא פּוֹרֵחַ מָלֵא נַחַת
מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת
לַ... לַ... לַ...

מִתְפַּנֵּק וּמִתְגָּאֶה:
הוֹי, כַּמָּה אֲנִי נָאֶה!

לַ... לַ... לַ...
הנני אומן מהיר
במסור גזור גזיר
במקצוע שריך שרך
בפטיש הך הך

ככה אעשה מזנון
לכלים ולמזון
עם מגרות ומדפים
וקישוטים יפים

הפינות מהוקצעות
הדלתות מפותחות
ולמטה מגרות
לקלחות(?) ולקערות
לצלחת לממלחת
הנה ככה, הנה כך
למזלג סכין וכף
יש מקום על המדף

בולי עץ בחוץ הנחתי
בידי גרזן לקחתי
הך והך, אחת ושתיים
הך בעץ ובברכיים...
הך שלוש והך ארבע
הך בעץ ובאצבע!

לא, מזנון לעשות לא קל
הבה אעשה ספסל!

על הארץ עץ הנחתי
ופטיש ביד לקחתי
שוב הפשלתי שרוולַי
בואו מסמרים אלי

הוך הך, הוך הך,
הפטיש התנופף
המסמר התכופף
התכופפת? הישאר
אקח לי מסמר אחר

הוך הך, הוך הך,
הפטיש התנופף
השני התכופף
אין דבר, פטישי,
יעמוד מסמר שלישי

הוך הך, הוך הך,
הפטיש התנופף
השלישי התכופף
בוא נא הנה החולץ
להוציא מסמר מעץ
החולץ ביד לקחתי
ומשכתי והזעתי...

מסמרים זה עסק ביש
סור הצידה, הפטיש!

די, נמאס לי הספסל
וגם אין צורך לי בו כלל!
הבה אעשה מסגרת
לתהילה ולתפארת
שוב הפשלתי שרוולי
בוא נא בוא מסור אלי

בידי מסור לקחתי
ודחפתי ומשכתי
זים זים זום, הוא מזמר
זים זים זום, הוא מנסר
בשיניו הוא עץ אוכל
ובסדק מטייל

ופתאום, הוי דביקות
לא יוכל מסור לזוז
אין דבר, יקירי
יש לי כוח, יש לי מוח
מן הסדק אוציאך
שוב לקרש אכניסך
והמסור - התעקש!
לא יזוז הטיפש!
לא יעזוב את מקומו -
לעזאזל, ימח שמו!

הוי, נמאס לי כל הטורח
במסגרת אין לי צורך
ומה טוב מה טוב יהיה לי
אם נחש-נייר אעשה לי
במטבח סכין לקחתי
ויגעתי וטרחתי
לשבבים גזיר-גזיר עץ בקעתי
באולר אותם קיצצתי
במשושה אותם סידרתי
בחוטים אותם קשרתי
בנייר אותם הדבקתי
והדקתי והחלקתי

וציירתי אף, עיניים
ושפתיים ושיניים
מסביב פתיתים תליתי
מכל מיני צבעים
וסחבות זנב עשיתי
מכל מיני סרטים
ומנייר צבעים שרשרת
שמתי לראשו עטרת
וחוטים רבים לקחתי
על מקל אותם הרכבתי
הנה, יש לי גם מושכה
חזקה ובטוחה!
ואם אורכה תרצה לדעת -
קום התר את כל הפקעת
משוך! משוך! משוך! ראה נא
ממצרים ועד הנה
תם נשלם, עכשיו נרוץ
ונשלחנו על פני חוץ

עופה עוף נחש-נייר
עוף מעל לראש ההר
מעלה מעלה שא כנפיים
עד למרומי השמים
צאו נא, ראו נא, בואו ראו
בואו ראו והתפעלו

ל...ל...ל...

הוא פורח מלא נחת
מול השמש הזורחת

ל...ל...ל...

מתפנק ומתגאה:
הוי, כמה אני נאה!

ל...ל...ל...




הנוסח המודפס   העתקת מילות השיר

 



הִנְנִי אָמָּן...

כָּכָה אֶעֱשֶׂה מִזְנוֹן...
... וְעִם קִשּׁוּטִים יָפִים

הַקְּדֵרָה, הַקְּעָרָה,
הַצַּלַּחַת, הַמִּמְלַחַת,
הַמַּזְלֵג וְהַכַּף
חִישׁ עָלוּ עַל הַמַּדָּף!

הִנֵּה כָּכָה, הִנֵּה כָּךְ
בִּשְׂמָאלִי בּוּל-עֵץ אֶקַּח
וּבִימִינִי גַּרְזִנִּי
אַךְ נַגָּר חָרוּץ אֲנִי!

הַךְ וְהַךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם...

לֹא, מִזְנוֹן לַעֲשׂוֹת לֹא קַל...

לְרַגְלַי בּוּל עֵץ הִנַּחְתִּי
וּפַטִּישׁ בַּיָּד לָקַחְתִּי

וְהִפְשַׁלְתִּי שַׁרְווּלַי
בּוֹאוּ מַסְמְרִים אֵלַי!
הוֹךְ הַךְ הוֹךְ הַךְ
הַפַּטִּישׁ מִתְנוֹפֵף,
הַמַּסְמֵר מִתְכּוֹפֵף
הִתְכּוֹפַפְתָּ - הִשָּׁאֵר!
אֶקַּח לִי מַסְמֵר אַחֵר
הוֹךְ הַךְ הוֹךְ הַךְ
הַפַּטִּישׁ מִתְנוֹפֵף
הַשֵּׁנִי מִתְכּוֹפֵף

אֵין דָּבָר פַּטִּישִׁי
יַעֲמֹד מַסְמֵר שְׁלִישִׁי
הוֹךְ הַךְ הוֹךְ הַךְ
הַפַּטִּישׁ מִתְנוֹפֵף
הַשְּׁלִישִׁי מִתְכּוֹפֵף

בּוֹא נָא הֵנָּה הַחוֹלֵץ.
לְהוֹצִיא מַסְמֵר מֵעֵץ
הַחוֹלֵץ בַּיָּד לָקַחְתִּי
וּמָשַׁכְתִּי וּמָשַׁכְתִּי
וְיָגַעְתִּי וְהִזַּעְתִּי

הִתְכּוֹפַפְתִּי, הִסְתּוֹבַבְתִּי
וְעָיַּפְתִּי וְיָשַׁבְתִּי
מַסְמְרִים זֶה עֵסֶק בִּישׁ
סוּר הַצִּדָּה הַפַּטִּישׁ!

דַּי נִמְאַס לִי...

שׁוּב הִפְשַׁלְתִּי...

זִים זִים זוּם...

וּפִתְאוֹם... הוֹ סִיקוּס
לֹא יָכֹל מַסּוֹר לָזוּז
הִתְעַקֵּשׁ וְהִתְעַקֵּשׁ
לֹא יָזוּז הַטִּפֵּשׁ

אוּף-פֹּה, לָמָּה כָּל הַטֹּרַח
בְּמִסְגֶּרֶת אֵין לִי צֹרֶךְ
הָבָה עֲפִיפוֹן אֶעֱשֶׂה לִי
הוּא יָטוּס - וּמִי יִדְמֶה לִי?

לַשְּׁבָבִים ...
... קָשַׁרְתִּי
עֲלֵיהֶם נְיָר הִדְבַּקְתִּי
וְהִדַּקְתִּי וְהֶחְלַקְתִּי
וְצִיַּרְתִּי אַף, עֵינַיִם
פֶּה פָּעוּר, טוּרֵי שִׁנַּיִם

צִיצִיּוֹת עָלָיו תָּלִיתִי
מִסְּרָטִים זָנָב עָשִׂיתִי
וּמִנְּיָר זָהָב שַׁרְשֶׁרֶת
שַׂמְתִּי לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת

וְחוּטִים רַבִּים לָקַחְתִּי
עַל מַקְלוֹן אוֹתָם כָּרַכְתִּי
הִנֵּה יֵשׁ לִי גַּם מוֹשְׁכָה
חֲזָקָה וּבְטוּחָה

וְאִם אָרְכָה...
מְשֹׁךְ וּמְשֹׁךְ וּמְשֹׁךְ... רְאֵה נָא
מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה

תַּם נִשְׁלַם עַתָּה נָרוּץ
וּנְשַׁלְּחֵנוּ עַל פְּנֵי חוּץ
עֲפִיפוֹן נָחָשׁ נְיָר
עוּף מֵעַל לְרֹאשׁ הָהָר

מַעְלָה מַעְלָה שָׂא כְּנָפַיִם
עַד לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם
בּוֹאוּ רְאוּ נָא, צְאוּ וּרְאוּ
בּוֹאוּ רְאוּ וְהִתְפַּלְּאוּ

לָה לָה לָה...

הֵי, שָׂמֵחַ הוּא פּוֹרֵחַ
מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרֵחַ
הוֹ הוֹ הוֹ
מִתְפַּנֵּק וּמִתְגָּאֶה:
הוֹי כַּמָּה אֲנִי נָאֶה
הנני אומן...

ככה אעשה מזנון...
... ועם קישוטים יפים

הקדרה, הקערה,
הצלחת, הממלחת,
המזלג והכף
חיש עלו על המדף!

הנה ככה, הנה כך
בשמאלי בול-עץ אקח
ובימיני גרזני
אך נגר חרוץ אני!

הך והך אחת ושתיים...

לא מזנון לעשות לא קל...

לרגליי בול עץ הנחתי
ופטיש ביד לקחתי

והפשלתי שרווליי
בואו מסמרים אליי!
הוך הך הוך הך
הפטיש מתנופף,
המסמר מתכופף
התכופפת - הישאר!
אקח לי מסמר אחר
הוך הך הוך הך
הפטיש מתנופף
השני מתכופף

אין דבר פטישי
יעמוד מסמר שלישי
הוך הך הוך הך
הפטיש מתנופף
השלישי מתכופף

בוא נא הנה החולץ.
להוציא מסמר מעץ
החולץ ביד לקחתי
ומשכתי ומשכתי
ויגעתי והזעתי

התכופפתי, הסתובבתי
ועייפתי וישבתי
מסמרים זה עסק ביש
סור הצידה הפטיש!

די נמאס לי...

שוב הפשלתי...

זים זים זום...

ופתאום... הו סיקוס
לא יכול מסור לזוז
התעקש והתעקש
לא יזוז הטיפש

אוף-פה, למה כל הטורח
במסגרת אין לי צורך
הבה עפיפון אעשה לי
הוא יטוס - ומי ידמה לי?

לשבבים ...
... קשרתי
עליהם נייר הדבקתי
והידקתי והחלקתי
וציירתי אף, עיניים
פה פעור, טורי שיניים

ציציות עליו תליתי
מסרטים זנב עשיתי
ומנייר זהב שרשרת
שמתי לראשו עטרת

וחוטים רבים לקחתי
על מקלון אותם כרכתי
הנה יש לי גם מושכה
חזקה ובטוחה

ואם אורכה...
משוך ומשוך ומשוך... ראה נא
ממצרים ועד הנה

תם נשלם עתה נרוץ
ונשלחנו על פני חוץ
עפיפון נחש נייר
עוף מעל לראש ההר

מעלה מעלה שא כנפיים
עד למרומי השמיים
בואו ראו נא, צאו וראו
בואו ראו והתפלאו

לה לה לה...

הי, שמח הוא פורח
מול השמש הזורח
הו הו הו
מתפנק ומתגאה:
הוי כמה אני נאה




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רוסית)   העתקת מילות השיר

 



Мастер-ломастер
(נגר-חוטב עצים)

Я учиться не хочу.
Сам любого научу.
Я — известный мастер
По столярной части!
У меня охоты нет
До поделки
Мелкой.

Вот я сделаю буфет,
Это не безделка.
Смастерю я вам буфет
Простоит он сотню лет.
Вытешу из елки
Новенькие полки.
Наверху у вас — сервиз,
Чайная посуда.
А под ней — просторный низ
Для большого блюда.

Полки средних этажей
Будут для бутылок.
Будет ящик для ножей,
Пилок, ложек, вилок.
У меня, как в мастерской,
Все, что нужно, под рукой:
Плоскогубцы и пила,
И топор, и два сверла,
Молоток,
Рубанок,
Долото,
Фуганок.

Есть и доски у меня.
И даю вам слово,
Что до завтрашнего дня
Будет все готово!

Завизжала
Пила,
Зажужжала,
Как пчела.
Пропилила полдоски,
Вздрогнула и стала,
Будто в крепкие тиски
На ходу попала.
Я гоню ее вперед,
А злодейка не идет.
Я тяну ее назад
Зубья в дереве трещат.

Не дается мне буфет.
Сколочу я табурет,
Не хромой, не шаткий,
Чистенький и гладкий.
Вот и стал я столяром,
Заработал топором.
Я по этой части
Знаменитый мастер!

Раз, два
По полену.
Три, четыре
По колену.
По полену,
По колену,
А потом
Врубился в стену.

Топорище — пополам,
А на лбу остался шрам.
Обойдись без табурета.
Лучше — рама для портрета.
Есть у дедушки портрет
Бабушкиной мамы.
Только в доме нашем нет
Подходящей рамы.

Взял я несколько гвоздей
И четыре планки.
Да на кухне старый клей
Оказался в банке.
Будет рама у меня
С яркой позолотой.
Заглядится вся родня
На мою работу.

Только клей столярный плох:
От жары он пересох.
Обойдусь без клея.
Планку к планке я прибью,
Чтобы рамочку мою
Сделать попрочнее.
Как ударил молотком,
Гвоздь свернулся червяком.
Забивать я стал другой,
Да согнулся он дугой.
Третий гвоздь заколотил
Шляпку набок своротил.
Плохи гвозди у меня
Не вобьешь их прямо.
Так до нынешнего дня
Не готова рама…

Унывать я не люблю!
Из своих дощечек
Я лучинок наколю
На зиму для печек.
Щепочки колючие,
Тонкие, горючие
Затрещат, как на пожаре,
В нашем старом самоваре.
То-то весело горят!
А ребята говорят:
— Иди,
Столяр,
Разводи
Самовар.
Ты у нас не мастер,
Ты у нас ломастер!


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

נעמה נרדי 
נכלל בסדרת התקליטונים: Children of Israel sing

על השיר

השיר העברי הוא גרסה עברית של שירו הרוסי של סמואיל (שמואל) מרשק: Мастер-ломастер ("נגר-חוטב עצים").

מבהיר אלי ס"ט:

השיר הרוסי נכתב, לפי מקורות רוסיים, לא אחרי 1927. ב"זמרשת" לא היינו מודעים לכך של"הנגר הקטן" מקור זר. באוגוסט 2021 פנה אלינו הגולש רואל אפפלבאום והעיר ש"הנגר הקטן" הוא תרגום מרוסית.

 האם יש קשר ברור בין השירים? ללא ספק יש קשר ! בשני השירים מסופר על ילד שמנסה לנגר חפצים שונים, תחילה מזנון, אח"כ שרפרף ואחר כך מסגרת לתמונה, בסדר זה. פעם אחר פעם הוא לא מצליח ופעם אחר פעם יש לו תקלות ונשאר לו פחות ופחות עץ כחומר גלם והוא נאלץ לבחור לעשות חפץ יותר קטן, יותר פשוט..

במבט שטחי נראה שהשיר העברי הוא תרגום השיר הרוסי ולא כך ! השיר הרוסי מתחיל בהצהרה של הילד שהוא לא רוצה ללמוד, וממעשיו עולה שהוא חושב שהוא שולט בנגרות. ההצהרה הזו אינה בשיר העברי. בסוף השיר העברי, הילד בונה עפיפון, מעיף אותו ומרוצה ממעשה ידיו, בסוף השיר הרוסי כלל אין עפיפון והילד ננזף ע"י חבריו שהוא לא נגר אלא חוטב עצים. ע"פ האידיאולוגיה הסובייטית לאמנות תפקיד מחנך, שירו של מרשק מותאם לאידיאולוגיה זו, לא כך בגרסה העברית.  

"הנגר הקטן" הוא, אם כן, גרסה עברית ולא תרגום של שירו של מרשק.  

למעשה מדובר לא בשיר אלא ב"פואמה", שהיא יצירה ספרותית הכתובה כשיר ארוך: עלילתי, לא לירי והשורות קצובות ובחריזה. סוגה ספרותית זו למעשה נעלמה מהספרות העברית, ברוסיה הייתה ועדין מקובלת. פואמה אחרת של מרשק: Вот какой рассеянный ("כזה מפוזר"), שנכתב ב- 1930, עובד ע"י לאה גולדברג לגרסה עברית  פופולארית "המפוזר מכפר אז"ר", שמנסה לסוע לירושלים ומגיע לתל-אביב, המפוזר הרוסי רוצה לסוע למוסקבה ומגיע ללנינגרד... הפואמות מתאימות יותר לדיקלום, צורת ביצוע נפוצה בתרבות הרוסית.  

צפו בסרטון מצוייר בו מדוקלם השיר הרוסי

נשמח להשלמת המילים החסרות.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

סיפור שיר  

סיפורו של אלי ס"ט (עורך השירים שמקורם רוסיה ב"זמרשת").

באוגוסט 2021, הופנתה אלי, לברור, סוגיה, שהעלה גולש בשם רואל אפפלבאום. לטענתו הפואמה "הנגר הקטן", ש"בזמרשת", שעד אז מחברה נחשב משה אהרון אביגל (בייגל), היא תרגום של פואמה רוסית בשם "Мастер-ломастер" של סמואיל מרשק. 

 מיהו סמואיל (שמואל) מרשק ידעתי גם ידעתי, הלא הוא מחברם של עשרות, אם לא יותר מזה, פואמות רוסיות לילדים, בעלות אופי חינוכי ובהן הפואמה ההומוריסטית Вот какой рассеянный  ("כזה מפוזר"), אותה עיבדה לאה גולדברג ל"המפוזר מכפר אז"ר". אבל לא הכרתי את "הנגר הקטן" ולא את הפואמה הרוסית שנטען שהיא מקורה.

קריאת "הנגר הקטן" לא עוררה בי אסוסיאציה כלשהי, אבל הפואמה הרוסית הבהירה לי שלשתי הפואמות מתכונת דומה: בשתיהן ילד, שמתיימר לשלוט בנגרות והוא מנסה לבנות מלוחות-עץ חפצים: בתחילה מזנון, אחר כך שרפרף ואז מסגרת לתמונה. הוא לא מצליח ופעם אחר פעם נשאר לו פחות ופחות חומר גלם שהוא יכול לעשות ממנו חפץ יותר קטן..

המתכונת הזו "הקפיצה" לזכרון החזותי שלי את המילה "פְּסִיק".

היה זה לפני כשבעים וחמש שנים ואני אז כבן שבע. בסלון שבבית משפחתנו ב"מעונות עובדים", ברחוב ברזילי 21, בחיפה, היה ארון ספרים ענק. אחד הספרים, מהראשונים שקראתי בעצמי, היה ספר סיפורים. כריכה כבר לא הייתה לו, סימן לשימוש הרב שעשה בו אחי הגדול - איתן.

האחרון בספר, היה סיפור בשם  "פְּסִיק", על איכר שבא אל נפח, נתן לו מטיל ברזל וביקש שיעשה ממנו מחרשה. הנפח הבטיח: "תבוא עוד שבועיים, המחרשה תהיה מוכנה". אחרי שבועיים כשבא האיכר, אמר הנפח שלא היה מספיק ברזל בשביל מחרשה. "מה תוכל לעשות מהחומר שיש?" שאל האיכר. "פטיש", ענה הנפח, "גם פטיש חפץ חשוב", אמר האיכר, "עשה לי פטיש". "תבוא עוד שבועיים", אמר הנפח, "הפטיש יהיה מוכן". אחרי שבועיים, כשבא האיכר, אמר הנפח שלא היה מספיק ברזל בשביל הפטיש והבטיח לעשות מסמר ואחרי שבועיים נוספים, כשבא האיכר, אמר הנפח שלא היה מספיק חומר למסמר... "אז למה יש מספיק חומר?" שאל האיכר, "לפסיק", ענה הנפח. "פסיק?" תמה האיכר, "אני לא יודע מה זה פסיק". הנפח הכניס את פיסת הברזל שנשארה לתנור וכשהייתה מלובנת, בעזרת מלקחיים, זרק לחבית מים. פיסת הברזל המלובן, כשצללה למים, השמיעה את הצליל: "פְּסִיק"... זה מה שידע הנפח לעשות ממטיל ברזל.

הייתה לי תחושה שהסיפור הוא מספר של לוין קיפניס, שהסיפור הראשון בו היה "מתנת הים", על ילדה עניה, שאחרי ליל סערה מוצאת על החוף בובה שכל כך רצתה בה, אך יד משפחתה לא היתה משגת. טלפנתי לידידתי ציונה קיפניס - כלתו של לוין, פעילה בארכיון ושותפה ליצירת הקטלוג של יצירותיו ואחרי דקות אחדות אישרה ציונה: "לא ידעתי, אבל יש בקטלוג סיפור בשם "פְּסִיק" ובהמשך אישרה גם שהסיפור הוא מתוך הספר "וכה אמר סבא", מעשיות, הוצאת שטיבל, 1929, שגם הסיפור "מתנת הים" היה בו. 

תגיות




עדכון אחרון: 26.03.2024 01:14:57


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: