מִשָּׁמַיִם קוֹל קוֹרֵא:
"פַּנּוּ דֶּרֶךְ לַיּוֹרֶה-
הוּא דּוֹהֵר עַל סוּס-עָנָן,
טָס מֵעַל שָׂדֶה וָגַן!"
אָצָה רוּחַ חֲגִיגִית
וּבְפִיהָ מַפּוּחִית:
- פַּח-פְּחָה, בָּרוּךְ הַבָּא,
מְחַכִּים יוֹרֶה לְךָ!
אָז הָרַעַם יַךְ בַּתֹּף:
- הַיּוֹרֶה בִּים-בָּם מַה טוֹב!
וּבָרָק מַצְלִיף, מַבְרִיק:
- בָּא יוֹרֶה- הַכֹּל יוֹרִיק!
גַּם בָּאָרֶץ- גַּל שִׂמְחָה:
עֵץ תַּפּוּחַ כַּף יִמְחָא;
אֶרֶז, בְּרוֹשׁ, אַלוֹן עֲנָק
לַיּוֹרֶה קוֹרְאִים: "חֲזַק!"
אַף כָּל פֶּרַח, צִיץ עָנָו,
רוֹעֲדִים מֵחֵשֶׁק רָב:
- רֵד עָלֵינוּ, הַיּוֹרֶה,
זֶה הַטּוֹב וְהַמַּרְוֶה!