יש לי גן (לחן עבד אלרחים אלמסלוב)

יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי. כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן – הַס! נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי. וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר נוֹטֵף פָּז אֶל פִּי הַבְּאֵר נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח: דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ. הַס, בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף – דּוֹדִי בָּא אִם פִּרְכֵּס עוֹף? דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.יש לי גן ובאר יש לי ועלי בארי תלוי דלי מדי שבת בא מחמדי מים זכים ישת מכדי. כל העולם ישן - הס! נם תפוח ואגס אמי נמה, נרדם אבי ערים רק אני ולבבי. והדלי כלבבי ער נוטף פז אל פי הבאר נוטף פז ונוטף בדולח: דודי הולך, דודי הולך. הס, בגן נזדעזע נוף - דודי בא אם פרכס עוף? דודי, דודי! - חוש מחמדי אין בחצר איש מלבדי.

זהו הלחן הידוע לשיר של ביאליק אשר במקורות רבים מופיע כ"עממי סורי".

בספרה "קולות רבים" מעידה ברכה צפירה כי התאימה את מילותיו של ביאליק לשיר הערבי "יא ראייח פין" [בערבית:  يا رايح حليوة]. נחום נרדי היה שותף לעיבוד השיר בגרסתו העברית. מילות השיר הערבי נדפסו בספר "כתאב אלמוסיקא א-שרקיה'" (ספר המוסיקה המזרחית) בשנת 1903 או 1904, במסגרת העמודים המוקדשים לשירי מחמד עבד אלרחים אלמסלוב (עמ' 163-164). הלחן מזוהה כמד'הב [פתיח] ביאתי [הכוונה, ככל הנראה, היא שכל השיר במקאם ביאתי]. על פי ד"ר רוני שויקה, השיר הערבי נפוץ ומקובל עד היום בעולם הערבי בשינויי נוסח ובייחוד בפתיח "יא חליוה" (يا حليوة). ההקלטה הישנה ביותר שאותרה לשיר הערבי היא בביצוע עבד אלחי חלמי, שנפטר בשנת 1912.

בלחן המקורי מספר הבדלים מהנוסח בו מקובל לשיר את "יש לי גן". מסביר ד"ר יוסף גולדנברג:

• ב"יש לי גן" בנוסח צפירה יש חזרה על שלוש השורות האחרונות בכל בית, תחילה בסיום פתוח ואז בסיום סגור. החל מביצוע נחמה הנדל קוצרה החזרה והצטמצמה לשתי השורות האחרונות בלבד בכל בית.
• השורה האחרונה בכל בית במקור מורכבת יותר ו"יושרה" לפי מינור בנוסח שמושר בו "יש לי גן".
• במקור חוזרים דווקא על שתי השורות הראשונות בכל בית. בביצוע של עבד אלחי חלמי החזרות רק מהבית השני, אך ברוב הביצועים חוזרים כבר בבית הראשון.

---

גרסת הלחן הערבי הותאמה גם לפיוט "יפת עין ליבבתיני" (ראו את הטקסט וקראו על הקשרו באתר "הזמנה לפיוט" וצפו כאן בביצוע משה חבושה בפסטיבל העוד) וכן לבקשה "מה נעים נאווה תהילה/ מה נעים נאווה תהילה/ מה נעים נאווה תהילה/ לשיר עם אנשי סגולה בקהל ה'" מאת מרדכי עבאדי, המקובלת אצל יהודי חלב.

פרטים אלה מופיעים בעבודת הדוקטור של קומיקו יאיאמה, "שירת הבקשות של יהודי חלב: המערכת המודלית וסגנון השירה", כרך ב', עמ' 373-374. היא מזהה את סגנון השיר הערבי כ"מוושח עממי" ואת מחבר הפיוט כישעיהו שומר, וכן מוסרת תעתיק עברי של הגרסה הערבית ותרגום.

ללחן קרוב יותר ללחן המפושט של "יש לי גן" מושר גם השיר בלדינו Yendome para Marsila (האזינו לביצוע יצחק לוי). את המילים בלדינו חיבר כנראה אשר מזרחי. יעקב אסל כותב בעבודתו "מירושלים לתוניס ובחזרה: חייו ויצירתו של אשר מזרחי" (עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית, תשס"א), עמ' 41:

מאחורי הקשר הישיר של אשר מזרחי לשיר הזה קיים סיפור מעשה שסופר על ידי שרה בתו של אשר מזרחי. בהיותה ילדה נהגה להתלוות לאביה לסיורים בירושלים (הכוונה לשנים 1919 - 1929). באחד הסיורים שלהם הגיעו לרחוב החבשים כדי לפגוש מוסיקאי מסוים. הם נכנסו לבית בו התגורר "יהודי אשכנזי" שישב ליד פסנתר. אשר מזרחי השמיע לו לחן בעוד והוא ניסה לפענח אותו. שרה לא זכרה מי היה אותו מוזיקאי אך זוכרת היטב שאביה לימד אותו את הלחן של "ינדומה פארה מראסילייה". המוסיקאי שליד הפסנתר רצה להתאים לשיר [יש לי גן] מנגינה מזרחית והוא נעזר באשר מזרחי לצורך זה. סביר להניח שאותו המוזיקאי היה המלחין נחום נרדי.

בנוסח זה אין חזרות על שורות כלל, והשורה הרביעית מעט שונה מהנוסח העברי אך ההבדל בינה לנוסח בערבית גדול יותר. נוסח לחן קרוב לנוסח בלדינו התגלגל גם לשיר בפולנית "פורים עדלאידע".

בעברית הותאם הלחן גם למילים של "אדון עולם", וכך מופיע באנתולוגיה לחזנות ספרדית מאת יצחק לוי, כרך 5, שיר 143 בעמ' 200. שיר חילוני שאליו הותאם הלחן עוד לפני "יש לי גן" הוא "לבי הומה אל עמי".

---

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990), עמ' 266, זהו השיר השני במחרוזת שירי העם שפירסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (אדר תרס"ח). השיר כונס לראשונה ב"משירי עם" (תרע"ז). שני בתיו הראשונים נדפסו בשינויים ניכרים כשיר ילדים במקראה "שבילים" שבעריכת יעקב פיכמן (אודסה, תרע"ח). השינויים, שנועדו להבליע את הטון הארוטי של השיר, נעשו כנראה בהיתר המשורר.

בהקלטות השונות של השיר, ובעקבותיהן בשירה בציבור, נפוצים הבתים הראשונים של ביאליק בלבד, אך הטקסט השלם אותר גם בפנקסים פרטיים שנועדו לזימרה, למשל פנקסה של שיינע כהן.

---

לחנים נוספים:

• ראו להלן קישור לחמישה לחנים נוספים באתר
• לחן גבריאל גראד
• מילות הבית הראשון של השיר הותאמו גם למנגינת קנון של יוזף היידן (ספר שירים ומנגינות לבית הספר ולעם, כרך ג, עמ' 95)
• לשיר גם לחן מאוחר (1969) מאת שמואל הרולד בפי שולי הרולד.

ביצועים נוספים:

• השיר הערבי המקורי (תזמון 5:43) (באתר הספרייה הלאומית)
• השיר בלדינו Yendome para Marsilia בביצוע אברהם פררה
• בינה לנדאו (Bina Landau)
• עפרה חזה (סרטון)
• אנסמבל גפן
• העמרנים
• אופירה גלוסקא וחבורת רננים
• דקלון (שיר שלישי במחרוזת)
• עדנה לב (סרטון, תזמון 32:47)
• זמרי קאמרן בניצוח אבנר איתי ובעיבוד גיל אלדמע (סרטון, תזמון 19:09; נוסח הלחן כמו אצל ברכה צפירה)
• צלילי שבזי (שיר שני במחרוזת אל הגן ארד)
• ישראל דיין - שיר רביעי במחרוזת הורה 2022

מקור: "שירי עבודה ומולדת קובץ שני", מרכז לתרבות והסברה, עמוד 27

עיבוד מאת: ודיע סברא

גרסת פסנתר זו של השיר הערבי המקורי נדפסה בערך בשנת 1906 עוד לפני שהלחן הותאם לשיר העברי. יש בה חלקים נוספים ללחן. לא ברור אם אלה חלקים שנוספו בעיבוד, או חלקים של הלחן המקורי שנשמטו אחר כך. באותה סדרה נדפסה גם גרסת פסנתר של שיר המקור הערבי של לחן "בין נהר פרת".