אֶת דֶּלֶת הַשּׁוֹבָךְ פָּתַחְתִּי
בִּפְרוֹס רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
וְאֶת יוֹנַי לַחוּץ שָׁלַחְתִּי,
יוֹנָה אַחַר יוֹנָה.
וּבְכָל מַקּוֹר – כַּרְטִיס צָחוֹר,
כַּרְטִיס בְּרָכָה מַלְבִּין בָּאוֹר.
תּוּרוּ, תּוּרוּ, תּוּרוּ – תּוּר...
כַּנְפֵי יוֹנַי צַחוֹת כַּכֶּסֶף –
שִׁיק שַׁק, נִשְּׂאוּ אֶל-עָל.
לְנֹגַהּ שֶׁמֶשׁ מִתְנוֹסֶסֶת
יָצְאוּ שָׁם בַּמַּעְגָּל.
כֹּה עָגוּ-חָגוּ – וּמִיָּד
פָּנוּ וְעָפוּ אֶל כָּל צַד.
תּוּרוּ, תּוּרוּ, תּוּרוּ – תּוּר...
יוֹנַי חָזְרוּ עִם בּוֹא הָעֶרֶב
חוֹגְגוֹת וְעַלִּיזוֹת,
וּבַשּׁוֹבָךְ הָמוּ בְּלִי הֶרֶף
וְסָחוּ זֹאת לְזֹאת:
אֵיפֹה הָיוּ וּמָה רָאוּ,
כַּרְטִיס בְּרָכָה לְמִי מָסְרוּ,
תּוּרוּ, תּוּרוּ, תּוּרוּ – תּוּר...