בֵּין יַרְכְּתֵי הַלְּבָנוֹן הֲמֻלָּה אַךְ דַּקָּה וּבָדָד שָׁם תֵּשֵׁב בַּת צִיּוֹן הַנָּאוָה וּתְיַשֵּׁן בֵּן יַקִּיר לָהּ הָאֵם הָרַכָּה וּבְפִיהָ לוֹ תָּשִׁיר, הַהּ, שִׁירָה נִשְׂגָּבָה וּבְהוֹסִיפָה כֹּה לַשִּׁיר מִתְעַצֶּבֶת וּזְמִירוֹת אַךְ סָבִיב אָזְנָהּ קַשֶּׁבֶת: כֻּלָּנוּ נַחְנוּ עֵדִים לַעֲנוֹת כַּחַשׁ רַבִּים לָךְ הִיא אֶרֶץ הַשְּׁקֵדִים אֶרֶץ הַמַּכַּבִּים מִשְּׁאוֹן הָאֲרָצוֹת שָׁם בָּנֶיהָ נִטְּשוּ הִתְמַלְּטָה לִלְבָנוֹן בּוֹ שַׁלְוַת הַדְּמָמָה וּבְהֶמְיַת מֵי יַרְדֵּן אֶל אָזְנָהּ יִרְעֲשׁוּ תִּתְפַּעֵם גַּם רוּחַ הָאֵם לֹא רֻחֲמָה וּבְנַשְּׁקָה בֵּן יַקִּיר וְעֵינָהּ נִגְלָה יִרְעַשׁ הַלְּבָנוֹן וּתְזַמֵּר הַמְּעָרָה כֻּלָּנוּ נַחְנוּ עֵדִים... וּמִגְּדוֹת הַיַּרְדֵּן שָׁם תַּעֲלֶה מַקְהֵלָה וַחֲלָלִים כִּצְלָלִים יִתְאַסְּפוּ לִרְבָבָה וּבָנֶיהָ שָׁם תִּרְאֶה עַד אֵין קֵץ סֶלָּה וּבְאָזְנְךָ הַהּ תַּקְשִׁיב עִם שִׁירָה נֶעֱגָבָה וּבְחַבְּקָה וּבְנַשְּׁקָה בֵּן יַקִּיר אֶפְרַיִם הֵקִיץ כְּרַעַם בֵּין רַחֲבֵי שָׁמַיִם כֻּלָּנוּ נַחְנוּ עֵדִים... בין ירכתי הלבנון המולה אך דקה ובדד שם תשב בת ציון הנאווה ןתיישן בן יקיר לה האם הרכה ובפיה לו תשיר, הה, שירה נשגבה ובהוסיפה כה לשיר מתעצבת וזמירות אך סביב אוזנה קשבת: כולנו נחנו עדים לענות כחש רבים לך היא ארץ השקדים ארץ המכבים משאון הארצות שם בניה נוטשו התמלטה ללבנון בו שלוות הדממה ובהמיית מי ירדן אל אוזנה ירעשו תתפעם גם רוח האם לא רוחמה ובנשקה בן יקיר ועינה ניגלה ירעש הלבנון ותזמר המערה כולנו נחנו עדים... ומגדות הירדן שם תעלה מקהלה וחללים כצללים יתאספו לרבבה ובניה שם תראה עד אין קץ סלה ובאוזנך הה תקשיב עם שירה נעגבה ובחבקה ובנשקה בן יקיר אפרים הקיץ כרעם בין רחבי שמיים כולנו נחנו עדים...