מילים: ויקטור מיכאילוביץ' גוסייב
תרגום: לא ידוע לחן: טיכון חרניקוב (טקסטים נוספים בלחן זה) הלחנה: 1943 תרגום: 1943
|
דורי גלבוע, המאפיה הרוסית - צוות ההקלטות, רעיה פירסט  |
חגית מטרס (צורי) 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
אריה אורי  ביצוע:
מארק אוסיפוביץ' רייזן 
ביצוע השיר בשפת המקור (רוסית), בלווי תזמורת ה"בולשוי תיאטר", בניצוח ק. קונדראשין.
השיר הושר בארץ בראשית שנות החמישים בתנועת השומר הצעיר בחיפה ובתנועת הנוער העובד בקרית-חיים. השיר הוא תרגום השיר הסובייטי Марш артиллеристов ("מארש התותחנים"), שמוכר גם בשם "מארש הארטילריה של סטאלין", אולם מבחינה מוסיקאלית (כמו שקרה בשירים רוסיים אחדים) הגרסה העברית מעט יותר פשטנית מהמקור.
מרחיב אלי סט:
השיר המקורי הוא מתוך סרט הקולנוע המלחמתי / מוסיקאלי / רומנטי В 6 часов вечера после войны ("בשש בערב אחרי המלחמה", 1944) של הבמאי איוואן פירייב על פי תסריט של ויקטור גוסייב (מחבר מילות השיר המקורי). משֵם הסרט אפשר להבין את מלוא תוכנו.
במקור הרוסי בשורה השנייה של הפזמון מופיע שמו של סטאלין (כמי שנתן את הפקודה לתותחנים), ושתי השורות האחרונות בפזמון הן על פי תבנית קריאת הקרב הסובייטית: За ! За! (למשל: "זא רודינו! זא סטאלינה!"). השיר מופיע בסרט פעמיים: בתחילת הסרט ולקראת סופו. [שימו לב: המילים אינן תואמות למילים המקוריות (ר' לעיל) ואיכותה של גרסת הסרט המקורית גרועה, ולכן קטעי הסרט שבקישורים מובילים לגרסה מאוחרת של הסרט (כנראה מתקופת חרושצ'וב) שנערכה מחדש במטרה להוציא מתוכה כל זכר לפולחן האישיות של סטאלין.]
אם יש לכם נשמה רומנטית, אל תעצרו מיד בסוף השיר, שכן קצת אחריו נפגשים במקרה וואסיה (ואסילי) וואריה בחזית (אחרי שכמה דקות קודם ואריה קיבלה הודעה שהוא נפגע) ולאחר מספר דקות נוספות (בסוף הסרט) הם נפגשים שוב, הפעם על הגשר במוסקבה – ממש כמו שהבטיחו בתחילת הסרט: בשש בערב אחרי המלחמה...
עוד באותו לחן:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.