הָיוּ יָמִים שֶׁל תְּכֵלֶת בָּרָקִיעַ קָדִימָה צָעֲדוּ גְּדוּדִים בָּרְחוֹב. מִן הַפַּרְבָר אֵלֵינוּ הִיא הוֹפִיעָה, כִּי לַפַּרְבָר הִגִּיעַ קוֹל הַתֹּף. הַגְּדוּדָנִים בְּחֹד חֻדֵּי הַכִּידוֹנִים, הַגְּדוּדָנִים נִשְׁבַּעְנוּ לְזָכְרֵךְ. נִשְׁבַּעְנוּ לְזָכְרֵךְ בְּשִׁיר וּבִרְנָנִים, נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ וּלְפַרְבָרֵךְ. הַגְּדוּדָנִים בְּחֹד חֻדֵּי הַכִּידוֹנִים, הַגְּדוּדָנִים – נֵלֵךְ! עוֹד יֵשׁ יָמִים שֶׁל תְּכֵלֶת בָּרָקִיעַ, הַבַּת, אֶל לְבָבֵנוּ נְאַמְּצֵךְ. רְאִי, הַבַּת, תֻּפֵּנוּ לָךְ מֵרִיעַ, לִבֵּנוּ שֶׁבִי לָךְ וּלְאַרְצֵךְ. הַגְּדוּדָנִים... עוֹד יוֹם יָבוֹא שֶׁל תְּכֵלֶת בָּרָקִיעַ, עוֹד יוֹם יָבוֹא שֶׁל שֶׁמֶשׁ בֶּהָרִים. וְקוֹל תֻּפִּים יָשׁוּב עוֹד וְיַגִּיעַ, יָשׁוּב עוֹד לְבַקְּשֵׁךְ בַּפַּרְבָרִים. הַגְּדוּדָנִים...היו ימים של תכלת ברקיע קדימה צעדו גדודים ברחוב. מן הפרבר אלינו היא הופיעה, כי לפרבר הגיע קול התוף הגדודנים בחוד חודי הכידונים, הגדודנים נשבענו לזכרך, נשבענו לזכרך בשיר ורינונים, נשבענו לך ולפרברך, הגדודנים בחוד חודי הכידונים, הגדודנים - נלך. עוד יש ימים של תכלת ברקיע, הבת, אל לבבנו נלחצך, ראי, הבת, תופנו לך מריע, לבנו שבי לך ולארצך. הגדודנים... עוד יום יבוא של תכלת ברקיע, עוד יום יבוא של שמש בהרים וקול תופים ישוב עוד ויגיע, ישוב עוד לבקשך בפרברים הגדודנים...