סעי יונה (לחן עממי תימני 1)

סְעִי יוֹנָה וְשִׁמְעִינִי בְּכִנּוֹר נַגְּנִי וּפִצְחִי זַמְּרִי רָנִּי בְּשִׁיר הִתְבּוֹנְנִי וּמַהֵרִי וְאַל תִּפְנִי לְדֶרֶךְ שׂוֹטְנִי קְחִי צֵידָה וְנִסָּעָה וְנִתְעַדֵּן וְנִשְׂבָּעָה וְנִשְׁתֶּה מַעְיְנוֹת דֵּעָה וְנָשִׁירָה עֲלֵי נֵבֶל וְזֶמֶר תִּתְּנִי [...] עֲמוֹדִי מַהֲרִי יוֹנָה וְהַתְקִינִי כְּלִי וְנִכָּנֵס לְתוֹךְ גַּנָּה בְּתָמָר תַּעֲלִי וְנֹאחֵזָה בְּסַנְסִנָּיו וּפִרְיוֹ תֹּאכְלִי וּמַהֵרִי עֲדִי עֶדְיֵךְ שְׁנֵי תוֹרִים עֲלֵי לֶחְיֵךְ וְיִנְאֶה בָּם כְּלִיל יָפְיֵךְ תְּנִי נִזְמֵךְ עֲלֵי אַפֵּךְ וְעָגִיל תִּתְּנִיסעי יונה ושמעיני בכינור נגני ופצחי זמרי רני בשיר התבונני ומהרי ואל תפני לדרך שוטני קחי צידה וניסעה ונתעדן ונשבעה ונשתה מעיינות דעה ונשירה עלי נבל וזמר תתני [...] עמודי מהרי יונה והתקיני כלי וניכנס לתוך גנה בתמר תעלי ונואחזה בסנסיניו ופריו תואכלי ומהרי עדי עדיך שני תורים עלי לחיך וינאה בם כליל יופיך תני נזמך עלי אפך ועגיל תתני

הפיוט השלם כתוב בתשעה בתים, האי-זוגיים בעברית והזוגיים בערבית. ראו את הטקסט השלם בתשעה בתים לסירוגין בעברית ובערבית, ועוד הסברים בספרו של אידלזון שירי תימן (תרפ"ג): התחלת ההסבר בתחתית עמ' 76, המשך ההסבר ותחילת השיר בעמ' 77, המשך השיר בעמ' 78 וסוף השיר בעמ' 79. עוד הסברים (עם טקסט חלקי) ראו בספרו של אבנר בהט ספרי תמה: שירי הדיואן של יהודי מרכז תימן, במדור "שירות עם תושיח", עמ' 266 (עמ' 38 בפרק הסרוק) ובאתר הפיוט והתפילה (שם גם הקלטות במבחר לחנים).

ברכה צפירה כללה את הלחן בספרה "קולות רבים", אך הקלטות בפיה נשמרו רק בלחן אחר שגם אותה כללה בספרה, הוא לחן עממי תימני 2, וכן בלחן שלה, אימפרוביזציה לרוח תימן. צפירה כותבת על לחן זה (עמ' 38): "מן ה'שירים'. מזמרים אותו בעת שמחה. רוח אצילית אופפת לחן זה בחגיגיות וברוח הרוממה שבו. ליווי לו חיבר לראשונה ח[נוך] יעקובי ואחר [כך] מ[כס] ברוד." עיבודו של מכס ברוד נדפס ב"ספרייה מוסיקלית קטנה", חוברת מס' 28.

באתר הפיוט והתפילה מובאות שלוש גרסאות לשיר: ביצוע צדוק צוברי, המוגדר שם פשוט "מסורת תימן" מורכב משני לחנים שונים - הלחן הנוכחי, והחל מתזמון 1:46 לחן עממי תימני 3. בנוסף יש באתר התפילה והפיוט לחן ממרכז תימן (מנאכ'ה שליד צנעא), שהוא הלחן שאבנר בהט מביא בספרו (ראו לעיל) וכן לחן חדש מאת פורת נוב. 

באתר הפיוט והתפילה מזוהה המחבר כדוד בן זכריה הלוי, ואילו בספר "שירי תימן" בעריכת אברהם צבי אידלזון (תרפ"ג) רשום כי הוא דוד בן סעדיה הידוע גם כסעיד הכהן (עמ' 71).

ביצוע נוסף בלחן הנוכחי: אורי שבח (1972).