יום עובר וליל חומק

אֵיזֶה רוּחַ! רוּחַ סַעַר רַב תַּחַת יַד הָרוּחַ עֵץ יִכַּף פַּרְטִיזָנִים, פַּרְטִיזָנִים נֵס הָרִימוּ אֶל הַקְּרָב! יוֹם עוֹבֵר וְלֵיל חוֹמֵק הַשִּׁבֹּלֶת תִּשְׁתַּגְשֵׁג וּבִשְׂדוֹת יְבוּל אַרְצֵנוּ ‏עוֹד כֻּלָּנוּ נִתְחַבֵּק. עֶלֶם, עֶלֶם, יֵשׁ לְאָב זָקֵן נֶגֶד צַר הָאָב שׁוֹלֵחַ בֵּן הוּא יַחְזֹר כִּמְנַצֵּחַ עַל הָאָרֶץ הוּא יָגֵן. ‏ יוֹם עוֹבֵר... סְלַח נָא, סְלַח נָא, כֶּרֶם, גַּן, שָׂדֶה! עוֹד נָשׁוּבָה יַחַד, נִתְרָאֶה עוֹד נָנִיב אַדְמַת הָאָרֶץ פְּרִי וּפֶרַח עוֹד יִשְׂגֶּה. יוֹם עוֹבֵר... פּוּחָה, פּוּחָה, רוּחַ סַעַר רַב! תַּחַת יַד הָרוּחַ עֵץ יִכַּף. פַּרְטִיזָנִים, פַּרְטִיזָנִים, נֵס הָרִימוּ אֶל הַקְּרָב! יוֹם עוֹבֵר...‏איזה רוח! רוח סער רב, תחת יד הרוח עץ יכף. פרטיזנים, פרטיזנים, ‏נס הרימו אל הקרב! ‏יום עובר וליל חומק, השבולת תשתגשג ובשדות יבול ארצנו ‏עוד כולנו נתחבק. ‏עלם, עלם, יש לאב זקן, נגד צר האב שולח בן, הוא יחזור כמנצח על הארץ הוא יגן. ‏ יום עובר... ‏סלח נא, סלח נא, כרם, גן שדה! עוד נשובה יחד נתראה, ‏עוד תניב אדמת הארץ, ‏פרי ופרח עוד ישגה. ‏יום עובר...
מילים: אנדריי מאלישקו
תרגום: אפרים דרור (טרוכה)
לחן: ויקטור ביילי
כתיבה (בשפת המקור): 1943
הלחנה: 1943

אֵיזֶה רוּחַ! רוּחַ סַעַר רַב
תַּחַת יַד הָרוּחַ עֵץ יִכַּף
פַּרְטִיזָנִים, פַּרְטִיזָנִים
נֵס הָרִימוּ אֶל הַקְּרָב!

יוֹם עוֹבֵר וְלֵיל חוֹמֵק
הַשִּׁבֹּלֶת תִּשְׁתַּגְשֵׁג
וּבִשְׂדוֹת יְבוּל אַרְצֵנוּ
‏עוֹד כֻּלָּנוּ נִתְחַבֵּק.

עֶלֶם, עֶלֶם, יֵשׁ לְאָב זָקֵן
נֶגֶד צַר הָאָב שׁוֹלֵחַ בֵּן
הוּא יַחְזֹר כִּמְנַצֵּחַ
עַל הָאָרֶץ הוּא יָגֵן.

יוֹם עוֹבֵר...

סְלַח נָא, סְלַח נָא, כֶּרֶם, גַּן, שָׂדֶה!
עוֹד נָשׁוּבָה יַחַד, נִתְרָאֶה
עוֹד נָנִיב אַדְמַת הָאָרֶץ
פְּרִי וּפֶרַח עוֹד יִשְׂגֶּה.

יוֹם עוֹבֵר...

פּוּחָה, פּוּחָה, רוּחַ סַעַר רַב!
תַּחַת יַד הָרוּחַ עֵץ יִכַּף.
פַּרְטִיזָנִים, פַּרְטִיזָנִים,
נֵס הָרִימוּ אֶל הַקְּרָב!

יוֹם עוֹבֵר...
‏איזה רוח! רוח סער רב,
תחת יד הרוח עץ יכף.
פרטיזנים, פרטיזנים,
‏נס הרימו אל הקרב!

‏יום עובר וליל חומק,
השבולת תשתגשג
ובשדות יבול ארצנו
‏עוד כולנו נתחבק.

‏עלם, עלם, יש לאב זקן,
נגד צר האב שולח בן,
הוא יחזור כמנצח
על הארץ הוא יגן.

יום עובר...

‏סלח נא, סלח נא, כרם, גן שדה!
עוד נשובה יחד נתראה,
‏עוד תניב אדמת הארץ,
‏פרי ופרח עוד ישגה.

‏יום עובר...




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

חבורת שהם 
שנת הקלטה: 2003
מקור: תקליטור "הבה נשירה"(חבורת שהם)

בביצוע זה לא מושר הבית האחרון.



הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

רבקה מירב 
שנת הקלטה: 10.2.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

השיר מפנקס השירים של רבקה מירב, את רובם למדה בתנועת "השומר הצעיר" בחיפה, במחצית הראשונה של שנות החמישים.


הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

אלי סט 
שנת הקלטה: 3.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

השיר מזכרונו של אלי סט. 


על השיר

השיר העברי הוא תרגום השיר הסובייטי День пройдет и ночь пройдет ("יום עובר וליל עובר"). למרות שטרם נמצאה הקלטה של השיר בשפת המקור, תוויו (ר' להלן) ומחבריו ידועים משירונים אחדים, למשל: "שירי המלחמה הפאטריוטית הגדולה", מהדורה 7, בהוצאת איגוד הקומפוזיטורים הסובייטים, מוסקבה 1944, עמ' 23-25. מהשירונים עולה כי השיר נכתב ע"י אנדריי מאלישקו (שכתב באוקראינית) ותורגם לרוסית ע"י ס. אולנדר (סמיון יוליביץ' אוֹלֶנְדֶר (1907 - 1969). טרם אותר הטקסט האוקראיני של השיר ולא ידוע אם שירו של מאלישקו בשפה זו הולחן.   תודה לאורי יעקובוביץ'.

מספר אלי ס"ט: 

השיר היה שיר מקהלה ידוע. היה לי הכבוד לשיר אותו באמצע שנות החמישים במקהלת בית הספר בקיבוץ גבת בניצוחו של חבר הקיבוץ - הקומפוזיטור אברהם דאוס (ר' ביצוע לעיל). ייתכן שגם חיים שֹהם, על שמו קרויה חבורת שהם (המבצעת את השיר לעיל) שר גם הוא באותה מקהלה, ומשם הביא את השיר לחבורה. במקהלת ביה"ס בגבת השיר נקרא על-פי שורתו הראשונה: "איזה רוח, רוח סער רב"; גם שם - כמו בביצוע חבורת שֹהם - לא זומר הבית האחרון.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים ותווים

גרסת המילים והתווים של השיר המקורי 








סיפור שיר

אז מה הרימו, רגל או דגל?
מאת אלי ס"ט

כך או אחרת, מדובר בקריאה שהייתה נהוגה במצעדי הפגנת-נוכחות שהשתתפו בהן תנועות הנוער בשנות הארבעים והחמישים. צבי (גרימי) גלעד ז"ל, שתרם רבות לזֶמֶרֶשֶׁת, השתתף במצעדים כאלה בהיותו חניך תנועת "הנוער העובד" בקריית-חיים בתקופה זו, וכך סיפר:

את שיר לצעידה היו שרים במצעדי אחד-במאי שהתקיימו בחיפה. לא שרים באופן רצוף, אלא מפעם לפעם. בסיום כל מחזור שירה שכזה, היה הכרוז צועק: "הנוער - רֶגֶל!" ואנחנו היינו עונים: "ה-נו-ער ה-עו-בד!". כך, פעמיים-שלוש וחוזרים לצעדה שקטה, למקצב התוף של יוסל'ה אורג (לימים האקורדיוניסט המיתולוגי של להקת הנח"ל ושל "בצל-ירוק"  – א"ס), עד לסבב הבא – שירה וקריאה. בתנועת "השומר-הצעיר" קריאת הכרוז הייתה: "שומרים רגל!" ותשובת הצועדים: "ה-שו-מר ה-צ-עיר!" וכו'. המקור המשותף לכל הקריאות האלו היה: "הרם רגל!" או "הרימו רגל!". ומה עניין הרמת הרגל לכאן? זה היה ביטוי למצעד. למשל: "הרימו רגל, הניפו דגל".

יורם ותמר גוז'נסקי זוכרים שבתנועת בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי) הקריאה הייתה "הנף דגל".

הביטוי "להרים רגל" או "להרים דגל" חוזר בשירים רבים, רובם סוציאליסטיים, למשל:



גוש "השומר-הצעיר" בהפגנת אחד-במאי, ליד בית מועצת פועלי חיפה, רח' החלוץ, חיפה תחילת שנות החמישים
תגיות




עדכון אחרון: 04.03.2022 17:21:31


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: