שיר הפועל

דֶּגֶל עַל הָרִים הָרִימוּ נַעֲמֹד בְּיַד בַּרְזֶל מֵרָחוֹק כְּבָר יַאֲדִימוּ לַפִּידֵי הַפּוֹעֵל. רֹאשׁ זָקוּף רֹאשׁ זָקוּף חָזֶה קָדִימָה וְאַמְּצוּ הַמַּבָּט הַפּוֹעֵל הַפּוֹעֵל צוֹעֵד בְּרִנָּה לִקְרַאת הַדְּרוֹר לִקְרַאת הַמָּחֳרָת. מִי זָרַע לוֹ זֶה הַפֶּרִי הִתְנַעֵרוּ מֵאָבָק רֹנּוּ, רֹנּוּ, שִׁיר הַמֶּרִי שִׁיר בּוֹקֵעַ מֵרָחוֹק. רֹאשׁ זָקוּף רֹאשׁ זָקוּף...דגל על הרים הרימו נעמוד ביד ברזל מרחוק כבר יאדימו לפידי הפועל. ראש זקוף ראש זקוף חזה קדימה ואמצו המבט הפועל הפועל צועד ברינה לקראת הדרור לקראת המחרת. מי זרע לו זה הפֵּרי התנערו מאבק רונו, רונו, שיר המֵּרי שיר בוקע מרחוק. ראש זקוף, ראש זקוף ...

השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Взвейтесь, соколы, орлами ("המריאו בזים כנשרים") שהוא שיר חיילים ידוע - שיר-מסע, טיפוסי לשירי מסע של יחידות בצבא הרוסי. על פי האתר הרוסי a-pesni השיר הוא לפחות ממלחמת הקווקז (1817-1854), אך יש סברה שהוא אף מוקדם יותר.

לגרסת המילים העברית אין זיקה למקור הרוסי. השיר שנשכח הועלה מתהום הנשייה והוקלט עבור "זמרשת" בפי יודקה בן-דוד, שסיפר בעת הקלטתו כי הלחן הוא של שיר חיילים רוסי מתקופת הצאר, אותו שמע מהוריו, אביו עצמו שר את השיר כששרת בצבא הצאר. גרסת המלים העברית נכתבה באחד מכנסי אגודת "הפועל" תל אביב, יודקה למד אותו בשנת 1938.

עוד לאותו לחן: השיר הביתר"י "ים כנרת".

 תווי השיר הרוסי

אז מה הרימו, רגל או דגל?
מאת אלי ס"ט

כך או אחרת, מדובר בקריאה שהייתה נהוגה במצעדי הפגנת-נוכחות שהשתתפו בהן תנועות הנוער בשנות הארבעים והחמישים. צבי (גרימי) גלעד ז"ל, שתרם רבות לזֶמֶרֶשֶׁת, השתתף במצעדים כאלה בהיותו חניך תנועת "הנוער העובד" בקריית-חיים בתקופה זו, וכך סיפר:

את שיר לצעידה היו שרים במצעדי אחד-במאי שהתקיימו בחיפה. לא שרים באופן רצוף, אלא מפעם לפעם. בסיום כל מחזור שירה שכזה, היה הכרוז צועק: "הנוער - רֶגֶל!" ואנחנו היינו עונים: "ה-נו-ער ה-עו-בד!". כך, פעמיים-שלוש וחוזרים לצעדה שקטה, למקצב התוף של יוסל'ה אורג (לימים האקורדיוניסט המיתולוגי של להקת הנח"ל ושל "בצל-ירוק"  – א"ס), עד לסבב הבא – שירה וקריאה. בתנועת "השומר-הצעיר" קריאת הכרוז הייתה: "שומרים רגל!" ותשובת הצועדים: "ה-שו-מר ה-צ-עיר!" וכו'. המקור המשותף לכל הקריאות האלו היה: "הרם רגל!" או "הרימו רגל!". ומה עניין הרמת הרגל לכאן? זה היה ביטוי למצעד. למשל: "הרימו רגל, הניפו דגל".

יורם ותמר גוז'נסקי זוכרים שבתנועת בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי) הקריאה הייתה "הנף דגל".

הביטוי "להרים רגל" או "להרים דגל" חוזר בשירים רבים, רובם סוציאליסטיים, למשל:

• שאו נס ציונה (הדגל הרמנו)
• מצעד פועלים (חד חד ותרי, שמאלה, רגל הרם)
• דגל אדום (קדימה קדימה קדימה / צועדת חזית אדומה / לקרב אחרון את הדגל הרם)
• קדימה (מתנוסס הנס על תורן / ... / הרימו רגל / הניפו דגל)
• שמאל (שמאל שמאל הרימו רגל)
• שיר הפועל (דגל על הרים הרימו)
• דגל העמל (הניפו דגל העמל / ... / הרימו נס העבודה)
• העלייה ירושלימה (אחד אחד קדימה / רגלינו נא נרימה)
• יום עובר וליל חומק (איזה רוח, רוח סער רב / ... / נס הרימו אל הקרב)