שׁוּב עָבַר לוֹ יוֹם גָּדוֹל
שׁוּב אֲנִי גַּלְמוּד וּבְלִי רֵעַ
רַק הַפֶּרַח הַכָּחֹל
אֶת שִׁירָתִי שׁוֹמֵעַ.
דְּעוּ נָא, אַחַי הַנְּמָלִים,
אֵין בְּלִבִּי כָּל זַעַם,
רַק הַטּוֹבוֹת שֶׁבַּמִּלִּים
לִי נִשְׁאֲרוּ הַפַּעַם.
יוֹם חָלַף וּבָא הַלֵּיל
וְהַכֹּל צוֹלֵל אֶל הַשֶׁקֶט.
הַדְּמָמָה שֶׁבַּתֵּבֵל
לַיְּשֵׁנִים נוֹשֶׁקֶת.שוב עבר לו יום גדול
שוב אני גלמוד ובלי רע
רק הפרח הכחול
את שירתי שומע.
דעו נא, אחי הנמלים,
אין בליבי כל זעם,
רק הטובות שבמילים
לי נשארו הפעם.
יום חלף ובא הליל
והכל צולל אל השקט.
הדממה שבתבל
לישנים נושקת.
מילים: גרשון פלוטקין
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב כתיבה: 1945 הלחנה: 1945
|
על השיר
שיר מספר 8 מתוך המחזה "הצרצר והנמלים" מאת בני רוזנברג. את השירים כתב גרשון פלוטקין.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 04.12.2024 13:13:02
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם