הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
חנום
הַלַּיִל מָט לִגְוֹעַ בֵּין הָרִים, הַסַּהַר הִתְעַצֵּב כַּנְּעוּרִים, הָעֲרָפֶל רוֹחֵשׁ בְּהִרְהוּרִים, גּוֹלֵל מִזְרָח שׁוּלָיו הַבּוֹעֲרִים. יָד עֲנֻגָּה לוֹטֶפֶת הַמִּנִּים, עֲלֵי מִגְדָּל הוֹגִים פַּעֲמוֹנִים. חָנוּם! חָנוּם! אַיֶּכָּה, אַתָּה חָנוּם? סוּת אַרְגָּמָן לוֹטֶפֶת הַיָּרֵךְ, אֵשׁ תַּאֲוָה בַּמֶּשִׁי תְלַחֵךְ. וְלַהַט דָּם - רַק מָוֶת יְדַעֵךְ, יָדַע מוֹתוֹ הַגֶּבֶר יְדַעֵךְ. הַמּוּאֲזִין מַזְעִיק מַאֲמִינִים. כָּף עֲגוּמָה מוֹרֶטֶת בַּמִּנִּים. חָנוּם! חָנוּם! עֲלֵי דוֹדַיִךָ יְרִיבִי יָנוּם, חָנוּם! מוּל אֶשְׁנַבִּי - הָרִים וַעֲרָבָה, מִכְחוֹל אֵין-סוֹף, אֵשׁ חֶרֶס רוֹעֲפָה, עֵינִי תִדְמַע עַל אֹשֶׁר שֶׁכָּבָה, שָׁקְעָה שִׁמְשִׁי, הוֹ אַתְּ הָאֲהוּבָה! יָד עֲנֻגָּה תִמְעַד עֲלֵי מִנִּים, הֲלֹא מִכְּבָר פָּעוּ פַּעֲמוֹנִים! חָנוּם, חָנוּם, חָנוּם, פִּי אֲבַדּוֹן חָנוּם.הליל מט לגווע בין הרים הסהר התעצב כנעורים הערפל רוחש בהרהורים גולל מזרח שוליו הבוערים יד ענוגה לוטפת המינים עלי מגדל הוגים פעמונים חנום חנום איכה אתה חנום סות ארגמן לוטפת הירך אש תאווה במשי תלחך ולהט דם רק מות ידעך ידע מותו הגבר ידעך המואזין מזעיק מאמינים כף עגומה מורטת במינים חנום חנום עלי דודיך יריבי ינום חנום מול אשנבי הרים וערבה מכחול אין סוף אש חרס רועפה עיני תדמע על אושר שכבה שקעה שמשי הו את האהובה יד ענוגה תמעד עלי מינים הלוא מכבר פעו פעמונים חנום חנום חנום פי אבדון חנום

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: משה גיורא אלימלך
לחן: יצחק לוי

הַלַּיִל מָט לִגְוֹעַ בֵּין הָרִים,
הַסַּהַר הִתְעַצֵּב כַּנְּעוּרִים,
הָעֲרָפֶל רוֹחֵשׁ בְּהִרְהוּרִים,
גּוֹלֵל מִזְרָח שׁוּלָיו הַבּוֹעֲרִים.

יָד עֲנֻגָּה לוֹטֶפֶת הַמִּנִּים,
עֲלֵי מִגְדָּל הוֹגִים פַּעֲמוֹנִים.

חָנוּם! חָנוּם!
אַיֶּכָּה, אַתָּה חָנוּם?

סוּת אַרְגָּמָן לוֹטֶפֶת הַיָּרֵךְ,
אֵשׁ תַּאֲוָה בַּמֶּשִׁי תְלַחֵךְ.
וְלַהַט דָּם - רַק מָוֶת יְדַעֵךְ,
יָדַע מוֹתוֹ הַגֶּבֶר יְדַעֵךְ.

הַמּוּאֲזִין מַזְעִיק מַאֲמִינִים.
כָּף עֲגוּמָה מוֹרֶטֶת בַּמִּנִּים.

חָנוּם! חָנוּם!
עֲלֵי דוֹדַיִךָ יְרִיבִי יָנוּם,
חָנוּם!

מוּל אֶשְׁנַבִּי - הָרִים וַעֲרָבָה,
מִכְחוֹל אֵין-סוֹף, אֵשׁ חֶרֶס רוֹעֲפָה,
עֵינִי תִדְמַע עַל אֹשֶׁר שֶׁכָּבָה,
שָׁקְעָה שִׁמְשִׁי, הוֹ אַתְּ הָאֲהוּבָה!

יָד עֲנֻגָּה תִמְעַד עֲלֵי מִנִּים,
הֲלֹא מִכְּבָר פָּעוּ פַּעֲמוֹנִים!

חָנוּם, חָנוּם, חָנוּם,
פִּי אֲבַדּוֹן חָנוּם.
הליל מט לגווע בין הרים
הסהר התעצב כנעורים
הערפל רוחש בהרהורים
גולל מזרח שוליו הבוערים

יד ענוגה לוטפת המינים
עלי מגדל הוגים פעמונים

חנום חנום
איכה אתה חנום

סות ארגמן לוטפת הירך
אש תאווה במשי תלחך
ולהט דם רק מות ידעך
ידע מותו הגבר ידעך

המואזין מזעיק מאמינים
כף עגומה מורטת במינים

חנום חנום
עלי דודיך יריבי ינום
חנום

מול אשנבי הרים וערבה
מכחול אין סוף אש חרס רועפה
עיני תדמע על אושר שכבה
שקעה שמשי הו את האהובה

יד ענוגה תמעד עלי מינים
הלוא מכבר פעו פעמונים

חנום חנום חנום
פי אבדון חנום




 פרטים נוספים


גרסת המשורר

הַלַּיִל מָט לִגְוֹעַ בֵּין הָרִים,
הַסַּהַר יֵט עָצֵב כַּנְּעוּרִים
הָעֲרָפֶל רוֹחֵשׁ בְּהִרְהוּרִים,
גּוֹלֵל מִזְרָח שׁוּלָיו הַבּוֹעֲרִים.

יָד עֲנֻגָּה לוֹטֶפֶת הַמִּנִּים,
עֲלֵי מִגְדָּל הוֹגִים פַּעֲמוֹנִים.

חָנוּם! חָנוּם!
אַיֵּךְ עַתָּה חָנוּם!

סוּת אַרְגָּמָן לוֹטֶפֶת הַיָּרֵךְ,
אֵשׁ תַּאֲוָה בַּמֶּשִׁי תְלַחֵךְ.
וְלַהַט דָּם - רַק מָוֶת יְדַעֵךְ,
יָדַע מוֹתוֹ הַגֶּבֶר יְדַעֵך ְ.

הַמּוּאֲזִין מַזְעִיק מַאֲמִינִים.
כָּף עֲגוּמָה מוֹרֶטֶת בַּמִּנִּים.

חָנוּם! חָנוּם!
עֲלֵי דוֹדַיִךָ יְרִיבִי יָנוּם,
חָנוּם!

מוּל אֶשְׁנַבִּי - הָרִים וַעֲרָבָה,
מִכְחוֹל אֵין-סוֹף, אֵשׁ חֶרֶס רוֹעֲפָה,
עֵינִי תִדְמַע עַל אֹשֶׁר שֶׁכָּבָה,
שָׁקְעָה שִׁמְשִׁי, הוֹ אַתְּ הָאֲהוּבָה!

יָד חֲנוּנָה תִמְעַד עֲלֵי מִנִּים
הֲלֹא מִכְּבָר פָּעוּ פַּעֲמוֹנִים!

חָנוּם, חָנוּם, חָנוּם,
פִּי אֲבַדּוֹן חָנוּם.

הליל מט לגווע בין הרים
הסהר יט עצב כנעורים
הערפל רוחש בהרהורים
גולל מזרח שוליו הבוערים

יד ענוגה לוטפת המינים
עלי מגדל הוגים פעמונים

חנום חנום
איך עתה חנום

סות ארגמן לוטפת הירך
אש תאווה במשי תלחך
ולהט דם רק מות ידעך
ידע מותו הגבר ידעך

המואזין מזעיק מאמינים
כף עגומה מורטת במינים

חנום חנום
עלי דודייך יריבי ינום
חנום

מול אשנבי הרים וערבה
מכחול אין סוף אש חרס רועפה
עיני תדמע על אושר שכבה
שקעה שמשי הו את האהובה

יד חנונה תמעד עלי מינים
הלוא מכבר פעו פעמונים

חנום חנום חנום
פי אבדון חנום


ביצוע: חנה אהרוני
עיבוד: דב נבון


על השיר

פירושים:
מנים - מילה יחידאית בתנ"ך. בכתיב מלא מינים (ויש גם מני) - מופיעה פעם אחת בתנ"ך: "הללוהו במנים ועוגב";  תהילים ק"ן ד' ;  המנים או (מני) הוא כלי נגינה בעל מיתרים או "נימים" ונחלקו בו הפרשנים מכנור ונבל ועד סיטאר. 
 
חרס - שמש. מלה נדירה המופיעה בתנ"ך פעמים ופעם אחת כ"חרסה".  "האמר לחרס ולא יזרח.  איוב ט' ז' "
 
 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.



מתוך: "בראשית" עמודים מ-מא




עדכון אחרון: 13.07.2021 11:49:19

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם