משמר הירדן (לחן מזי"א)

כְּקוֹל רַעַם בַּשָּׁמַיִם קוֹל חוֹצֵב לֶהָבוֹת קוֹל קוֹרֵא מִירוּשָׁלָיִם: חוּשׁוּ לְאֶרֶץ הָאָבוֹת. לַיַּרְדֵּן לַיַּרְדֵּן אֵתָיוּ עֲשׂוּ מִקּוֹרוֹת מַעְבָּרוֹת מְקוֹם נָהָר פְּלָגָיו יֶהֱמָיוּ הַעֲמִידוּ שָׁם מִשְׁמָרוֹת חֶרֶב לַד' וּלְאַרְצֵנוּ בַּיַּרְדֵּן שָׁם מִשְׁמַרְתֵּנוּ. הֵרָגְעִי, אֶרֶץ אֲהוּבָה נַחְנוּ לֹא נֵרָגֵעַ בַּל נִתְּנֵךְ הֱיוֹת עֲזוּבָה עֵת קוֹל שׁוֹפָר יִשָּׁמֵעַ בְּחַיֵּי-הָעוֹלָם נִשָּׁבֵעַ גַּם נִתְקַע כַּף עֵת קוֹל שׁוֹפָר יִשָּׁמֵעַ אָז נָרִימָה דִגְלֵנוּ חֶרֶב לַד' וּלְאַרצֵנוּ בַּיַּרְדֵּן שָׁם מִשְׁמַרְתֵּנוּ.כקול רעם בשמים קול חוצב להבות קול קורא מירושלים חושו לארץ האבות לירדן לירדן אתיו עשו מקורות מעברות מקום נהר פלגיו יהמיו העמידו שם משמרות חרב לד ולארצנו בירדן שם משמרתנו הירגעי ארץ אהובה נחנו לא נירגע בל ניתנך היות עזובה עת קול שופר יישמע בחיי העולם נישבע גם נתקע כף עת קול שופר יישמע אז נרימה דגלנו חרב לד ולארצנו בירדן שם משמרתנו

הביצוע של זרובבל חביב כולל שיבושים במילים וככל הנראה גם בלחן - מעבר הסולם במהלך השיר אינו מכוון כנראה. עם זאת, אין בידינו נוסח נוסף ללחן הזה והתווים להלן נרשמו על פי הביצוע המשובש.

ב"לוח ארץ ישראל" לשנת תרנ"ו (נדפס בתרנ"ה, 1895), עמ' 83 - 84 (עמ' 122 - 123 בקובץ הסרוק) במסגרת כתבה ארוכה לא חתומה "אורחת נערים ליריחו, הירדן וים המלח" יש עדות ששרו את השיר בלחן מראשון לציון, כנראה לחן זה, אף שהכירו לחן נוסף:

"הנה הירדן" אמרנו איש לאחיו -- "בעוד עשרה רגעים נקרב אליו"  אמר אחד המורים. לכו שירו נא את שירת "הירדן" אשר שרנו עמכם פעמים אחדות. "בניגון ראשון לציון?" שאלו אחדים מאיתנו "כן, בניגון ראשון לציון" ענה המורה. ולהקת המשוררים אשר בקרבנו החלו לשיר: [כאן מובא הטקסט המלא, מתחיל בנוסח "כשאון רעם בשמיים"]. 

מידע מפורט קראו על השיר בדף העוסק בשיר בלחנו הגרמני.

לשיר גם לחן מאת ברוך ליפטמן.