נוּם בְּנִי שְׁכַב בִּמְנוּחָה נוּמָה וְהֵרָדֵם עַל מִצְחֲךָ יָגוֹן וְצָרָה יָעוּף ____ בַּחוּץ נוֹשֶׁבֶת רוּחַ סְעָרָה ____ בִּלְבָבִי אַךְ בַּחֶדֶר וּבָעֲרִיסָה יֵחַם לְךָ, בְּנִי בַּחוּץ נוֹשֶׁבֶת... אַבָּא שׁוֹמֵר פַּרְדֵּס מוֹלֶדֶת רוֹכֵב [?] בְּלֵיל הַדְּמָמָה מָחָר יָבִיא תְּמָרִים לַיֶּלֶד וּלְאִמְּךָ הֶהָרָה אַל בְּכוֹת! לְךָ, בְּנִי, מַה? נוּמָה וַחֲלֹמָה מָחָר בַּבֹּקֶר כְּשֶׁנַּשְׁכִּימָה שוּב תִּזְרַח הַחַמָּה אַל בְּכוֹת...נום בני שכב במנוחה נומה והירדם על מצחך יגון וצרה יעוף ____ בחוץ נושבת רוח סערה ____ בלבבי אך בחדר ובעריסה יחם לך, בני בחוץ נושבת... אבא שומר פרדס מולדת רוכב [?] בליל הדממה מחר יביא תמרים לילד ולאמך ההרה אל בכות! לך, בני, מה? נומה וחלומה מחר בבוקר כי שנשכימה שוב תזרח החמה אל בכות...