מילים
מִצְוַת הָאֵל הָיְתָה, כִּי עַל יִשְׂרָאֵל הַכְרֵעַ
עֲרֹץ הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר אֶת חֻקּוֹתָיו מָאָסוּ
הֶאָח! הֶאָח! הֶאָח!
כִּי חוֹמַת יְרִיחוֹ נָפָלָה!
הֶאָח! הֶאָח! הֶאָח!
גַּם אַנְשֵׁי גִבְעוֹן נִכְנָעוּ!
עַל תִּלֵּי בָּמוֹת כְּנַעַן יִתְנַשֵּׂא אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ.
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לַקְּרָב!
יִשְׂרָאֵל הָרֵק חַרְבְּךָ –
קוּם וּרְדֹף הוֹרֵשׁ אוֹיְבֶיךָ.
כַּנֶּשֶׁר טָס בַּשָּׁמַיִם שׁוֹחֵר לַטֶּרֶף
יֶאֱרַב יִלְטֹשׁ עֵינוֹ לֹא יִמָּלֵט טַרְפֵּהוּ.
הַצָּר פַּחִים טָמַן – אַל תִּכָּשֵׁל נָא;
בִּבְנוֹת כְּנַעַן אַל נָא תִוָּקֵשָׁה!
אֶת זֶרַע הָרַהַב תַּכֶּה תַחֲרִים;
אֶת שֹׁרֶשׁ הָרֶשַׁע תַּשְׁמִיד נָא עַד תֹּם.
אַל נָא תִירָא וְאַל תֵּחָת;
רַק חֲזַק וֶאֱמָץ!
חִיל אָחַז יוֹשְׁבֵי פְלֶשֶׁת
נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי כְנָעַן
כִּי הָעַי גַּם הִיא עָלְתָה כֻלָּהּ בָּאֵשׁ
כָּל מַלְכֵי עָרֵי הָאָרֶץ
נָמַס לִבָּם וַיְהִי לְמָיִם.
קֶשֶׁת גִּבּוֹרִים חַתָּה
(חִיל אָחַז יוֹשְׁבֵי פְלֶשֶׁת
נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי כְנָעַן
כִּי הָעַי גַּם הִיא עָלְתָה כֻלָּהּ בָּאֵשׁ)
מִצְוַת הָאֵל הָיְתָה, כִּי עַל יִשְׂרָאֵל הַכְרֵעַ
עֲרֹץ הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר אֶת חֻקּוֹתָיו מָאָסוּ
הֶאָח! הֶאָח! הֶאָח!
כִּי חוֹמַת יְרִיחוֹ נָפָלָה!
הֶאָח! הֶאָח! הֶאָח!
גַּם אַנְשֵׁי גִבְעוֹן נִכְנָעוּ!
עַל תִּלֵּי בָּמוֹת כְּנַעַן יִתְנַשֵּׂא אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ.
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לַקְּרָב!
יִשְׂרָאֵל הָרֵק חַרְבְּךָ –
קוּם וּרְדֹף הוֹרֵשׁ אוֹיְבֶיךָ.
שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דֹּם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!
מַה תֵּילֵלְנָה, תִּתְיַפַּחְנָה כָּל נְשֵׁי כְנַעַן מָר!
זַמְּרוּ וְהַלְּלוּ לִיהוֹשֻׁעַ שִׁיר מִזְמוֹר!
שִׁיר שֶׁבַח וּתְהִלָּה שִׁירוּ לִבְחִיר אֱלוֹהַּ,
שֶׁבַח עֲדֵי עָד!
נִכְחֲדוּ בּוֹזֵי אֱלוֹהַּ,
נִכְרְתוּ מִתּוֹךְ הָאָרֶץ –
וַאֲרוֹן הַבְּרִית קוֹרֵן בַּזֹּהַר.
שִׁירוּ הַלְּלוּ נָא לְאֵל-שַׁדַּי, אֵל נְקָמוֹת!
עֲרֹץ הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר אֶת חֻקּוֹתָיו מָאָסוּ
הֶאָח! הֶאָח! הֶאָח!
כִּי חוֹמַת יְרִיחוֹ נָפָלָה!
הֶאָח! הֶאָח! הֶאָח!
גַּם אַנְשֵׁי גִבְעוֹן נִכְנָעוּ!
עַל תִּלֵּי בָּמוֹת כְּנַעַן יִתְנַשֵּׂא אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ.
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לַקְּרָב!
יִשְׂרָאֵל הָרֵק חַרְבְּךָ –
קוּם וּרְדֹף הוֹרֵשׁ אוֹיְבֶיךָ.
כַּנֶּשֶׁר טָס בַּשָּׁמַיִם שׁוֹחֵר לַטֶּרֶף
יֶאֱרַב יִלְטֹשׁ עֵינוֹ לֹא יִמָּלֵט טַרְפֵּהוּ.
הַצָּר פַּחִים טָמַן – אַל תִּכָּשֵׁל נָא;
בִּבְנוֹת כְּנַעַן אַל נָא תִוָּקֵשָׁה!
אֶת זֶרַע הָרַהַב תַּכֶּה תַחֲרִים;
אֶת שֹׁרֶשׁ הָרֶשַׁע תַּשְׁמִיד נָא עַד תֹּם.
אַל נָא תִירָא וְאַל תֵּחָת;
רַק חֲזַק וֶאֱמָץ!
חִיל אָחַז יוֹשְׁבֵי פְלֶשֶׁת
נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי כְנָעַן
כִּי הָעַי גַּם הִיא עָלְתָה כֻלָּהּ בָּאֵשׁ
כָּל מַלְכֵי עָרֵי הָאָרֶץ
נָמַס לִבָּם וַיְהִי לְמָיִם.
קֶשֶׁת גִּבּוֹרִים חַתָּה
(חִיל אָחַז יוֹשְׁבֵי פְלֶשֶׁת
נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי כְנָעַן
כִּי הָעַי גַּם הִיא עָלְתָה כֻלָּהּ בָּאֵשׁ)
מִצְוַת הָאֵל הָיְתָה, כִּי עַל יִשְׂרָאֵל הַכְרֵעַ
עֲרֹץ הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר אֶת חֻקּוֹתָיו מָאָסוּ
הֶאָח! הֶאָח! הֶאָח!
כִּי חוֹמַת יְרִיחוֹ נָפָלָה!
הֶאָח! הֶאָח! הֶאָח!
גַּם אַנְשֵׁי גִבְעוֹן נִכְנָעוּ!
עַל תִּלֵּי בָּמוֹת כְּנַעַן יִתְנַשֵּׂא אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ.
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לַקְּרָב!
יִשְׂרָאֵל הָרֵק חַרְבְּךָ –
קוּם וּרְדֹף הוֹרֵשׁ אוֹיְבֶיךָ.
שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דֹּם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!
מַה תֵּילֵלְנָה, תִּתְיַפַּחְנָה כָּל נְשֵׁי כְנַעַן מָר!
זַמְּרוּ וְהַלְּלוּ לִיהוֹשֻׁעַ שִׁיר מִזְמוֹר!
שִׁיר שֶׁבַח וּתְהִלָּה שִׁירוּ לִבְחִיר אֱלוֹהַּ,
שֶׁבַח עֲדֵי עָד!
נִכְחֲדוּ בּוֹזֵי אֱלוֹהַּ,
נִכְרְתוּ מִתּוֹךְ הָאָרֶץ –
וַאֲרוֹן הַבְּרִית קוֹרֵן בַּזֹּהַר.
שִׁירוּ הַלְּלוּ נָא לְאֵל-שַׁדַּי, אֵל נְקָמוֹת!
על הגרסה:
הערת הנקדן (אביתר כהן): על-פי הניקוד שבצילום להלן ניכר שהמתרגם נקט לרוב בניקוד מקראי ברוח התרגום (צורות הפסק, השמטת דגשים קלים בראש מילה לאחר תנועה), אולם בצילום אין אחידות, ואפילו בשורות החוזרות על עצמן הניקוד משתנה מעט. בניקוד שלעיל נקטתי בעקביות בניקוד המקראי.
על השיר
השיר הוא תרגום נוסף לפרק העיקרי בקנטטה הדתית "יהושע בן נון" מאת מוסורגסקי.
על פי צבי (גרימי) גלעד השיר הושר במלואו בחג ה- 10 לקיבוץ עין-גדי, 1966.
תרגום נוסף "יהושע בן-נון", תרגומו של טשרניחובסקי ושם מידע נוסף על השיר המקורי וקישורים לביצועו ולתוויו.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
מילים
🔗
מילות התרגום.
תודה לצבי (גרימי) גלעד