גוזי לי (לחן וילנסקי)

אַל תִּדְפְּקוּ אֶת רְחֵלִי כִּי רַכָּה הִיא אַל תִּדְפְּקוּ אֶת רְחֵלִי כִּי עָלָה הִיא אֶמֶשׁ בַּחֲצוֹת הַלֵּיל הִמְלִיטָה שֶׂה בְּאָהֳלִי הוֹי גֹּזִי לִי גֹּזִי לִי גָּלְשָׁה מֵהַר רְחֵלִי אַל תִּדְפְּקוּ אֶת רְחֵלִי כִּי כְּבֵדָה הִיא אַל תִּדְפְּקוּ אֶת רְחֵלִי כִּי עֲטוּפָה הִיא פֶּרַע צֶמֶר לָהּ אָרֹךְ מְלַחֵךְ אֶת נַעֲלִי הוֹי גֹּזִי לִי... אַל תִּדְפְּקוּ אֶת רְחֵלִי כִּי גְּזוּזָה הִיא אַל תִּדְפְּקוּ אֶת רְחֵלִי כִּי חֲשׂוּפָה הִיא טֶרֶם בֹּקֶר רוֹעֵדָה תִּתְנַהֵל בִּשְׁעָלִי הוֹי גֹּזִי לִי... אל תדפקו את רחלי כי רכה היא אל תדפקו את רחלי כי עלה היא אמש בחצות הליל המליטה שה באהלי הוי גוזי לי גוזי לי גלשה מהר רחלי אל תדפקו את רחלי כי כבדה היא אל תדפקו את רחלי כי עטופה היא פרע צמר לה ארוך מלחך את נעלי הוי גוזי לי אל תדפקו את רחלי כי גזוזה היא אל תדפקו את רחלי כי חשופה היא טרם בוקר רועדה תתנהל בשעלי הוי גוזי לי

ראו את השיר גם בלחן אדמון. לפי הדברים הנלווים לתקליטורי "מכלניות עד אור", בראשית שנות החמישים העלו את "מיכל בת שאול" (ההצגה שבהעלאתה המקורית שולבו לחני אדמון) בניו יורק בעברית תלמידי בית ספר לתיאטרון. להצגה הזאת כתב משה וילנסקי לחנים חדשים וזה אחד מהם.