שָׁקְעָה חַמָּה, שָׁקְעָה נְַפְשִׁי
בְִִּתְהֹום רַעְיוֹנוֹת רַב כַּיָּם
נִלְאֹה נִלְאֵיתִי מִמִּלְחַמְתִּי
עִם הַבָּשָׂר, עִם הַדָּם.
יָמִים חוֹלְפִים, יָמִים בָּאִים
מִבְּלִי קַחַת, מִבְּלִי תֵּת
אִם לָזאֹת קָרָאתָ חַיִּים
אֱמוֹר, אֵלִי, מַה זֶה מֵת?
אֵיךְ אוּכַל עוֹד לִחְיוֹת כָּכָה
מִבְּלִי הָבֵן אֶת כָּל זֹאת
אִם לִשְׁכֹּחַ וְלִשְׂמֹחַ
אוֹ לִזְכֹּר וְלִבְכּוֹת.
שקעה חמה שקעה נפשי
בתהום רעיונות רב כים
נלאה נלאיתי ממלחמתי
עם הבשר עם הדם
ימים חולפים ימים באים
מבלי קחת מבלי תת
אם לזאת קראת חיים
אמור אלי מה זה מת
אך אוכל עוד לחיות ככה
מבלי הבן את כל זאת
אם לשכוח ולשמוח
או לזכור ולבכות
מילים: אברהם אליהו קפלן לחן: טוביה שלונסקי כתיבה: 1907
|
![]() |
|