הָיֹה הָיְתָה שָׂרָה קְטַנָּה
יַלְדָּה יָפָה מְאוֹד
הָיָה לָהּ אָח נָעִים נֶחְמָד
קָטוֹן מִמֶּנָּהּ עוֹד.

רַבָּה הָיְתָה חִבָּתָהּ לוֹ
לִשְׁמוּלִיק הַקָּטָן;
עֲרִיסָתוֹ תָּנַע בַּשִּׁיר:
"הוֹי נוּמָה, שְׁכַב, יְשַׁן".

וַיְהִי הַיּוֹם אִמָּם יָצְאָה
וַתְּאַחֵר לָשׁוּב;
יָצְאָה שָׂרָה לָשׂוּחַ עִם
אַָחִיהָ הָאָהוּב.

הִגִּיעוּ עַד לַיַּעַר כְּבָר
תּוֹעִים הֵם פֹּה וָשָׁם,
וְהִנֵּה דֹּב שָׁחֹר גָּדוֹל
מוֹפִיעַ לִקְרָאתָם:

"הוֹי, שָׂרָהלֶ'ה, הוֹי, מוּלִינְקֶ'ה
בַּיַּעַר פֹּה אַתֶּם;
הַאֵין לָכֶם אִמָּא טוֹבָה?
כִּי אָז אֹכַל אֶתְכֶם!"

הוֹי דֹּב, דֻּבֵּנוּ הַנֶּחְמָד
רְאֵה נָא אַל תֹּאכַל;
אִמָּא תְּשַׁלֵּם לָךְ שְׂכָרְךָ
כְּכָל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל.

אָז יִפֶן, יֵלֵךְ לוֹ הַדֹּב
עוֹמְדִים שְׁנֵיהֶם הֵם שָׁם,
וּבְהִגָּבֵר הַחֲשֵׁכָה
בִּבְכִי יִשְּׂאוּ קוֹלָם.

בּוֹכִים הֵם שָׁם וְצוֹעֲקִים:
אַיֵּה הַדֶּרֶךְ, אָה?
וַעֲיֵפִים הֵם, נִרְדָּמִים
לְרֶגֶל עֵץ נִשָּׂא.

דּוּמָם יִישְׁנוּ, יַרְגִּיעוּ דֹּם
וְזֶה הָעֵץ שׁוֹמְרָם,
פּוֹרֵשׂ עָלָיו בַּלָּאט בַּלָּאט
עַד כִּי תָּבוֹא אִמָּם.