אָבִיב אֲבִיבִי
מַה מִּהַרְתָּ לָבוֹא?
לָךְ אֲנִי עוֹרֵג,
לָךְ אֲנִי דּוֹאֵג,
לָךְ לִבִּי נוֹצַר
עֲבוּרֵךְ, עֲבוּרֵךְ.

נַגְּנִי, נַגְּנִי, גִּיטָרָה
נִימָה רַכָּה אַחַת לִי נִוֹתָרָה,
וְאִם תִּנָּתֵק נִימָה זוֹ שֶׁבַּלֵּב
וְתַּמָּה שִׁירָתִי.

נַגְּנִי נַגְּנִי לִי גִּיטָרָה
רַק נְשָׁמָה עוֹד אַחַת לִי נִשְׁאָרָה
וְאִם גַּם זוֹ תִּנָּתֵק וְתַמָּה שִׁירָתִי

אָבִיב, אֲבִיבִי, מַה מִּהַרְתָּ לָבוֹא
רַק אֲנִי אוֹהֵב
רַק לִבִּי דּוֹאֵב
רַק אֲנִי נֶאֱמָן
נוֹצַרְתִּי עֲבוּרֵךְ

לֵיל פֶּלֶא וָקֶסֶם מַה מְּעַט אוֹוֶה [צ"ל אוֹבה?]
בִּמְקוֹם שִׁירָתִי תִּשְׁתַּפֵּךְ לָהּ שָׁם
בּוֹאִי אֵלַי שֵׁנָה סִלְחִי נָא לַחוֹטֵא
גִּמְלִי נָא לִי טוֹבָה כִּי אֶסְבֹּל אֲנִי

נַגְּנִי נַגְּנִי גִּיטָרָה
רַק נִימָה אַחַת לִי שָׁרָה
וְאִם זוֹ תִּנָּתֵק וְתַמָּה שִׁירָתִי

אָבִיב אֲבִיבִי מַה מְּרוֹם הַחַיִּים
חָמַדְתָּ לְבָבִי לְעוֹלָם לֹא תִּנָּתֵק
בְּלַיִל זֶה שֶׁל קַיִץ נַפְשִׁי כֹּה כְּמֵהָה
בְּלַיִל זֶה שֶׁל קַיִץ מַה יִּדְאַב הַלֵּב

נַגְּנִי ...

וְאִם לְהַבָּא עֲזֹב תַּעַזְבֵנִי
אַתְּ שֶׁגָּבַרְתְּ כָּךְ עָלַי בְּאוֹנֵךְ
רַק אֲנִי אוֹהֵב רַק אֲנִי נֶאֱמָן
רַק אֲנִי אוֹהֵב לִיצֹר עֲבוּרֵךְ

נַגְּנִי...

נַגְּנִי, נַגְּנִי לִי גִּיטָרָה
עוֹד נִימָה אַחַת לִי נִשְׁאָרָה
וְאִם זוֹ תִּנָּתֵק
וְתָמוּת שִׁירָתִי
אֲהוּבָה, אֲהוּבָה, מַה מְּאוֹד אֲהַבְתִּיךְ
_________________
רַק אֲנִי אוֹהֵב
רַק לִבִּי כּוֹאֵב
רַק אֲנִי נוֹצַרְתִּי עֲבוּרֵךְ
[?]