שׁוּב יָרַדְנוּ אֶל הָעַיִן לִשְׁאֹב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן: כִּי הֵנִיבוּ שְׂדוֹתֵינוּ וּבֹרְכוּ עַשְׁתְּרוֹת הַצֹּאן. שִׁירוּ, שִׁירוּ שִׁיר תּוֹדָה לְבִרְכַּת הָעֲבוֹדָה שִׁירוּ שִׁירוּ עַל הָעַיִן שִׁיר חֶדְוָה וְחֶדְוָתַיִם! יַעֲלֶה נָא רִנּוּנֵנוּ תַּעֲלֶה תְּפִלַּת רָצוֹן: כִּי יָשׁוּבוּ מִכְּנַף אָרֶץ כָּל אַחֵינוּ בֶּהָמוֹן! שוב ירדנו אל העיין לשאוב מיים בששון כי הניבו שדותינו ובורכו עשתרות הצאן שירו שירו שיר תודה לברכת העבודה שירו שירו על העיין שיר חדווה וחדוותיים יעלה נא רינוננו תעלה תפילת רצון כי ישובו מכנף ארץ כל אחינו בהמון