מבין להקת סגל יפות

מִבֵּין לַהֲקַת סֶגֶל יָפוֹת חָשַׂפְתִּיךְ אָז נִדְבְּרוּ עֵינֵינוּ רָז, וּכְסַפְתִּיךְ אָז שְׁטַר חוֹב חָתַמְתְּ עַל דּוֹד אִישׁ נָבוֹן בִּנְשִׁיקָתֵךְ עַל פִּיו, בְּתוֹר עֵרָבוֹן, הֶאָח! אַיֵּה, אַיֵּה, אַיֵּה הֵן צִדְקֵךְ, אַיֵּה אַיֵּה, אַיֵּה, אַיֵּה דִּבְּרָתֵךְ אַיֵּה? מָתַי לַנּוֹשֶׁה תְּשַׁלְּמִי נִשְׁיוֹ מָתַי מִלִּבֵּךְ תָּסִירִי אֶת קָשְׁיוֹ מִי נִפְרַע תַּחְתִּי הֵפֵר בְּרִית וְחֻקָּה מִי הִקְרִיב אֵשׁ זָרָה עַל פִּיךְ וְנִקָּה. הֶאָח! אַיֵּה, אַיֵּה, אַיֵּה הֵן צִדְקֵךְ, אַיֵּה...מבין להקת סגל יפות חשפתיך אז נדברו עינינו רז, וכספתיך אז שטר חוב חתמת על דוד איש נבון בנשיקתך על פיו, בתור ערבון, האח! איה , איה, איה הן צדקך איה איה, איה, איה דברתך איה? מתי לנושה תשלמי נשיו מתי מלבך תסירי את קשיו מי נפרע תחתי הפר ברית וחוקה מי הקריב אש זרה על פיך ונקה. האח! איה, איה, איה הן צדקך, איה...

שם השיר על התקליט בביצוע ששונה דמארי "אי צדקך"; על תקליט השידור בביצוע ברכה צפירה "שיר אהבה פרסי", ובספר "קולות רבים" - "מחול פרסי".

ברכה צפירה מציינת בספרה "קולות רבים" כי יצחק אליהו נבון חיבר את המילים לפי הלחן (במשתמע, במקור ללא מילים) וכי ליווי לשיר חיבר פאול בן חיים, אך היא הקליטה את השיר בעיבוד אחר מאת מרק לברי. השיר נכלל גם בנוסח לקול ופסנתר בשירונו של נחום נרדי "מזמרת הארץ", שם הלחן מיוחס אליו. נוסח הלחן בשתי השורות הראשונות בהקלטת שושנה דמארי שונה. בשירון משירי יצחק אליהו נבון "יונה הומייה" בעריכת יצחק לוי (תשי"א 1951) מיוחס הלחן לעזרא מלכי. אולי הכוונה לרב עזרא מלכי (יליד צפת סביב שנת ת"ע 1700), כשם שלחן אחר בחוברת מיוחס לרב ישראל נג'ארה עצמו. אין לייחוס הזה בסיס. ואולם, יצחק אליהו נבון עצמו טען במכתב למערכת "הארץ" ביום 18.5.1943 כי "השיר שלי הוא . . . וגם את מנגינתו חיברתי אני".

השיר נכלל גם ברפרטואר של אסתר גמליאלית (לפי מודעות על מופעים שלה).

מעיר עמי ירימי: את השאלה "איה צִדקך איה?" צפירה שרה כאישה שבן זוגה הפר ברית אתה, אבל השאלה מופיעה ב"קולות רבים" כשאלה של גבר לאישה שהפרה ברית.