הָיָה זֶה שׁוֹמֵר לֵב יְהוּדִי בּוֹעֵר קָרָאנוּ לוֹ בְּשֵׁם "צַבָּר דּוֹקֵר". עֵינוֹ תָּמִיד פְּקוּחָה וְיָד לוֹ נְטוּיָה וְשִׁירָתוֹ נוֹתֶנֶת מְנוּחָה. עִם חֲשֵׁכָה אֶת הַמּוֹשָׁבָה יָצָא בְּפִיו מַפּוּחִית וּבְיָדוֹ רוֹבֶה נָשָׂא. שִׁירָתוֹ בְּצֵאתוֹ נֶעֶלְמָה בָּאֲפֵלָה וּבִמְנוּחָה יָצָא אֶת קַו הַהֲגָנָה. אַךְ שׁוֹמְרֵנוּ לֹא יָדַע כִּי יָשׁוּבְ נִשָּׂא בַּאֲלֻנְקָה. הָיָה זֶה שׁוֹמֵר לֵב יְהוּדִי בּוֹעֵר קָרָאנוּ לוֹ בְּשֵׁם "צַבָּר דּוֹקֵר". עֵינוֹ כָּעֵת סְתוּמָה יָדוֹ מְאֻבָּנָה שִׁירַת הַמַּפּוּחִית לֹא תִּשָּׁמַע.היה זה שומר לב יהודי בוער קראנו לו בשם "צבר דוקר". עינו תמיד פקוחה ידו מאוזנה ושיר המפוחית תמיד נשמע. עם חשכה את המושבה יצא בפיו משרוקית ובידו רובה נשא. שירתו בצאתו ___ בדממה ובמנוחה יצא אל קו ההגנה. אך שומרנו לא ידע כי ישוב __ אלונקה היה זה שומר לב יהודי בוער קראנו לא בשם "צבר דוקר" עינו כעת סגורה ידו מאובנה שירת המפוחית לא נשמעה.