הקטן
גופן
הגדל
גופן
קול ברמה נשמע ביללה
חישבתי ימים אהיה גברת ביד ה' עטרת תפארת ועתה אני שחרחרת כי דודי נסע ונגלה
מילים: חיים הכהן
לחן: לא ידוע

חישבתי ימים אהיה גברת
ביד ה' עטרת תפארת
ועתה אני שחרחרת
כי דודי נסע ונגלה


 פרטים נוספים


נוסח מלא שתועד בארץ ישראל ב1848

קול ברמה נשמע ביללה
קול נהי מציון המהוללה
קול ברמה נשמע ביללה:

חשבתי ימים הייתי גברת
ביד יהוה עטרת תפארת
ועתה אני שחרחורת
טבעתי בבור ביוון מצולה
קול ברמה נשמע ביללה:

יחידה רעיה אזי הייתי
וכבוד עליון אני נקראתי
ועתה לתחתיות ירדתי
ודודי ורעי לרום עלה
קול ברמה נשמע ביללה:

יחד יודעי בתולתי וריעותי
בכי עמי כי רבות אנחותי
אין נוטה עוד אהלי ומקים יריעותי
כי דודי מני נסע ונגלה
קול ברמה נשמע ביללה:

ממרום הושלכתי ברוב מגינה
שלח אש בעצמותי וירדנה
ויצאתי בגולה בדד כאלמנה
הגלה יהודה הגלת שלומים כלה
קול ברמה נשמע כיללה:

הייתי כלה בתוך אפריון
וענן יומם על מכון הר ציון
הושלכתי לחוץ כעני ואביון
בגדי לקח צר ואני אמללה
קול ברמה נשמע כיללה:

כהני וזקני טבחו אויבי
מחזיקים בבריתי זרע אהובי
בני היקרים ובחורי הלכו בשב
ועוללי בגולה
קול ברמה נשמע כיללה:

הן כל אלה אין דורש לנפשי
אמלאה החרבה ואל עמים ארים ראשי
ואיבי אמר לא תקראי עוד אישי
כי נפלתי לפני בני עולה
קול ברמה נשמע כיללה:

נא אב הרחמן תשוב לציון
עין בעין נראה בבנין אפריון
והבית הזה יהיה עליון
ואז גאולים יפתחו צהלה
קול ברמה נשמע כיללה


על השיר

הטקסט המלא תועד ותורגם לאנגלית בשנת 1850 בספר A pilgrimage to the land of my fathers מאת המומר משה מרגוליות (Moses Margoliouth), עמ' 285 עד 287. הספר מבוסס על מסע לארץ ישראל בשנת 1848, ונידון במאמרו של אליהו הכהן "ספרו של משה מרגוליות 'מסע לארץ אבותיי' כמקור לזמרת הישוב הישן" בתוך מחקרי שומרון בעריכת שמעון דר וזאב ספראי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו 1986).

בכתבה של דב אריאל ליבוביץ' "המושבה גדרה, השתלשלותה וקורותיה מראשית התייסדותה עד היום הזה", לוח ארץ ישראל לשנת תרס"א (יצא לאור בשנת תר"ס, 1900), עמ' 81 בחלק הספרותי (עמ' 119 בקובץ הסרוק) מתואר כיצד נשמע "קול אחד מחברינו, קול האיש אשר עלה בגורלו לעמות הלילה הזה על המשמר"  אשר "נשען על רובהו ונתן בשיר קולו" [ואז מצוטט הטקסט של הבית השני בשינוי נוסח]. הכתבה גם מוקלדת בשלמותה בפרויקט בן יהודה

האזינו לפיוט כולו בביצוע מקהלת המדור לפולקלור בארכיון הצליל הלאומי של הספרייה הלאומית בלחן אשר בקטלוג הספרייה הלאומית מיוחס ליצחק לוי, אך ספק רב אם הלחין את הפיוט בעצמו. עם זאת, הלחן לא אותר באנתולוגיה לחזנות ספרדית בעשרה כרכים בעריכת יצחק לוי.

לא ידוע באיזה לחן זומר השיר ב1848 ביישוב הישן, באיזה לחן זומר בגדרה בתקופת העלייה הראשונה, ואם מדובר באותו לחן.

 

 

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

לחנים אבודים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם