לא גזע, כי פקעת
שרירים מאבנים
כזרועות איתנים
חובקי סלע.
לא סער יזיז
חזיז לא יעיז
עתיקים משנים
ומפלא.
ומה זוהרת צמרת
בראש זאת הפקעת
כל בד רננה.
כל עלעל נהורה
וכולה עלומים,
מרחביה ואורה.
אמרו: אילן מר הוא,
אך לי הן שחר הוא
מחומש הוא שריד
הוא מעוז לעתיד
ובו מעוז לעתיד
ובו כל הנצח נרמז.
הוא זית. הוא בית.
לא סתם אילן לי.
הוא חותם לי
אות-עם לי
הוא – אנו.
מילים: זלמן שז"ר
לחן: ברכה צפירה
|
|
לא גזע, כי פקעת
שרירים מאבנים
כזרועות איתנים
חובקי סלע.
לא סער יזיז
חזיז לא יעיז
עתיקים משנים
ומפלא.
ומה זוהרת צמרת
בראש זאת הפקעת
כל בד רננה.
כל עלעל נהורה
וכולה עלומים,
מרחביה ואורה.
אמרו: אילן מר הוא,
אך לי הן שחר הוא
מחומש הוא שריד
הוא מעוז לעתיד
ובו מעוז לעתיד
ובו כל הנצח נרמז.
הוא זית. הוא בית.
לא סתם אילן לי.
הוא חותם לי
אות-עם לי
הוא – אנו.
 פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "ברכה צפירה - קולות רבים", מסדה, 1978, עמוד 265 - 264
על הגרסה: בהקלטה ומתחת לתווים: מאובנים; חזיז לא יעיז;
בטקסט הרצוף: מאבנים; אף חזיז לא יעיז
|
|
|
|
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
