מילים (3 גרסאות)

גִּזְרָתֵךְ תַּבְנִית נֹגַהּ,
רֵיחָהּ נֵרְדְּ וּבַמּוֹר סוּגָה.
שִׂפְתוֹתַיִךְ אַרְגָּמָן,
נִיבָן בִּינוֹת, טַעֲמָן מָן.

טַעַם הַמָּן, הַמָּן, הַמָּן –
אִם יְסֻפַּר לֹא יְאֻמַּן.

צוּף, תִּירוֹשׁ, חָלָב וּדְבַשׁ
לֹא יַרְווּנִי, חִכִּי יִיבַשׁ!
עֵת אֶשַּׁק שִׂפְתוֹתַיִךְ
תַּשְׁקִינִי עֲדָנַיִךְ.

טַעַם הַמָּן...
בַּת שִׁירָתִי עוּפִי נָא
מוּל תַּמָּתִי כַּיּוֹנָה
בָּרָה הִנָּה כַּחַמָּה
לִוְיַת חֵן וּנְעִימָה
מקור: "קולות רבים" , מסדה , 1978 , 209
גִּזְרָתֵךְ תַּבְנִית עֲנוּגָה
מוֹר וְשׁוֹשַׁנִּים סוּגָה
וכו'
על הגרסה: מספרת רות (אוקטובר 2013): "כך ורק כך שרנו את השיר [ענוגה במקום נוגה - זֶמֶרֶשֶׁת]".

הקלטות (32)

0:00 0:00
עיבוד: בוניה שור
שנת הקלטה: 1961
נכלל בתקליט: Bat'ya Sings The Great Israeli Hits
ביצוע
0:00 0:00
אקורדיון: אקורדיוניסט/ית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1961

בביצוע זה נשמע כי הליווי הוא באקורדיון או אולי שני אקורדיונים (או יותר). שלא כביצועים אחרים בתקליט, אין בביצוע זה ליווי תזמורת. מכיוון שלא כל השירים בתקליט באותו ליווי ושירים אחרים בתקליט נדפסו תחילה בתקליטונים, עולה החשד שגם הביצוע הזה הוקלט מוקדם יותר בתקליטון, אך אין בידינו פרטים כאלה.

נכלל בתקליט: Israeli Hit Parade
ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
ביצוע כלי
נגינה: להקת ערבי בדור
מפוחית פה: שמואל גוגול
0:00 0:00
עיבוד: צבי קרן
ניצוח: אלי רובינשטיין
שנת הקלטה: 196X

ביצוע כלי.

ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 31.1.1956

מתקליט שידור K-05420. אהובה צדוק הקליטה את השיר בליווי נחום נרדי בפסנתר גם בהקלטה נוספת בליווי שונה.

0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00

ההקלטה בעיבוד דומה אך לא זהה לעיבוד לברי מההקלטה משנת 1954. אפשר שלברי עדכן את עיבודו.

נכלל בתקליט תחת השם "שיר אהבה".

נכלל בתקליט: Chansons Populaires Hébraïques
עיבוד: מאיר הרניק
ניצוח: מאיר הרניק
שנת הקלטה: 1962

 ניקוי רעשים: רפי בינדר.

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 1961
מקור: Israeli, Yemenite, Arabic and Greek Songs, מס' MON00350 בחברת מוניטור
ביצוע
0:00 0:00
גיטרה: נחמה הנדל
שנת הקלטה: 1964
מקור: התקליטון "ענן ועננת", מס' EP-108 בחברת "ישראפון"

בליווי עצמי.

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1957

בליווי עצמי בגיטרה

נכלל בתקליט: Hebrew Folk Songs
ביצוע
0:00 0:00
ביצוע כלי
0:00 0:00
עיבוד: צבי אבני
שנת הקלטה: 19.1.1959

ביצוע כלי. ההקלטה הועתקה מתקליט שידור לסליל וכך נשמרה באיכות שמע טובה יותר.

הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1959
מקור: התקליט "שירי עם עם להקת כרמון", הד ארצי AN 63-97
0:00 0:00
עיבוד: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1955-56
מקור: התקליט "פניני המזרח" מס' AN10-01 בחברת "הד ארצי"
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1958
מקור: התקליט Martha Schlamme Sings Sings Folk Songs Of Many Lands בחברת Vanguard
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: נועם שריף
ניצוח: נועם שריף
שנת הקלטה: 1960

אנו מתנצלים על הקפיצות בהקלטה שבידינו.

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1958
נכלל בתקליט: Yemenite and other folk songs
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1964
מקור: התקליט Folk Songs Israeli and American מס' T-92 בחברת Tikva Records
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: יחזקאל בראון
שנת הקלטה: 1960

ההקלטה נוספה כרצועת בונוס לגרסת התקליטור של התקליט הראשון של "רן ונמה" בחברת "הד ארצי".

העיבוד זהה בהבדלים קלים לעיבוד ששרה רבקה רז.

נכלל בתקליט: Sabra
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: מרק לברי
ניצוח: גאורג זינגר
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: לכל המאוחר 1964

בגרסה זו הבית הראשון הוא כגרסה הכתובה ב"קולות רבים".

ההקלטה דומה מאוד להקלטה בניצוח לברי עצמו. זיהוי המנצח לפי עטיפ התקליט "ברכה צפירה 1939 - 1964".

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1961
ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 1953?

אותר בתקליט שידור של קול ישראל K-05089 מיום 24.7.1953, ועליו רשום "הועתק מתקליט פרטי". לא ידוע לנו על תקליט מסחרי בו נכללה ההקלטה, ואולי מדבר בתקליט פרטי. ההקלטה נדפסה גם בתקליט "נחום נרדי בשירי ישראל" שלמיטב ידיעתנו מאוחר יותר.

אהובה צדוק הקליטה את השיר בליווי נחום נרדי בפסנתר גם בהקלטה אחרת בליווי שונה. 

0:00 0:00
אקורדיון: אסתר (אסתריקו) ברגר
שנת הקלטה: 1958
נכלל בתקליט: Folk Songs of Israel
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: משה לוסטיג
חליל: אורי שהם
נבל: אביבה לוסטיג
שנת הקלטה: 4.4.1961

נתניה דברת הקליטה את "טעם המן" גם בליווי פסנתר.

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 25.12.1961

באדיבות רן אלירן. הביצוע פותח בשריקה. לפי התיעוד מן הסליל, מלווה להקה כלית, ואולם בפועל שומעים בליווי רק גיטרה, אולי בליווי עצמי.

שנת הקלטה: 28.12.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

ברכה צפירה אמרה בראיון לאבנר בהט שנבון נהג "לייחס לעצמו שירים מסורתיים" אף על פי שהוא כתב רק את המילים, והלחן היה  פרסי. כמו כן ב'קולות רבים' היא מציינת את מקורו בלחן פרסי ורק את מילותיו ל-י.א.נבון.
לעומת זאת - יצחק לוי במכתב למערכת 'דבר' כותב שהמילים והמנגינה של 'טעם המן' הם של יצחק אליהו נבון. ('דבר' 15 באוקטובר, 1953).  באותו מכתב למערכת הוא מוחה על כך שייחסו את הלחן לנחום נרדי.
להלן הכתבות: (תודה לעמי ירימי)

פרופ' אדוין סרוסי במאמרו "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העברי" (דוכן י"ג, תשנ"א), עמ' 124 כותב כי "אין לייחס את חיבור הלחן לי"א נבון, וזאת למרות שטרם עלה בידינו לגלות את מקורו. לפי ברכה צפירה זהו "שיר אהבה פרסי". סגנון השיר אינו נוטה לאמת את קביעתה של צפירה. הייתכן שהיא קיבלה מידע זה מנבון עצמו כשזה לימד אותה שירים בשנות השלושים?

ערך הויקיפדיה על י"א נבון קובע כי מקור הלחן הוא בקופלאס (שיר מועד) הספרדי-יהודי "פורים לנו, פסח אן לה מאנו", אך ללא אסמכתא.


ביצועים נוספים:

החלק העיקרי בשיר משמש כנושא לווריאציות בפרק השלישי של קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 מאת מרק לברי. ללחן, בשינויים קלים, התאימה אהובה עוזרי את השיר "אותו עני". ההברות בפזמון "אמן אמן" לקוחות מהשיר המקורי. האזינו כאן (יש לבחור "אותו עני").

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם