הבוקר בא, הכל נעור. הבוקר בא בשיר מזמור. קוראים כל פרח וציפור: הכל בזיו ואור! הטבע שר אל הצרצר, אשר נשאר מוטל בכר. הגיעה עת, הוי אח יקר לקום! לקום! הקשיבה הצרצר: הליל עבר, שירת האור עולה ועולה וכל התבל כולה עונה במקהלה: שירת עמל בוקעת לה אל-על. והצרצר עדיין מוטל. אף ידידך הנבל שואל: עד אנה, מתי כבר אתחילה לצלצל? לקום! לקום! קורא היקום! הקשיבה הצרצר, הליל עבר. שירת האור עולה ועולה, וכל התבל כולה עונה במקהלה. הבוקר בא, הכל נעור. הבוקר בא בשיר מזמור. קוראים כל פרח וציפור, הכל בזיו ואור. הטבע שר אל הצרצר, אשר נשאר מוטל בכר. הגיעה עת, הוי אח יקר, לקום כי מאוחר! לקום! לקום!