שיר סיום (מתוך הצרצר והנמלים)

הצרצר: נֵבֶל שִׁיר עַל עָתִיד מֵאִיר, גַּם אַתֶּם אַחִים, נָא עִזְרוּ בְּקוֹלְכֶם לַצְּלִילִים צְלִיל. כולם: בּוֹאוּ, אַחִים, בּוֹאוּ נָשִׁירָה יַחְדָיו. שִׁירוּ, קִרְאוּ לָאָבִיב שֶׁיִּפְרַח. כָּל עוֹד הַלֵּב לִקְרַאתוֹ יִפָּעֵם אִם גַּם יַצְלִיף בָּנוּ כְּפוֹר חֹרֶף שׁוֹמֵם הוּא יָשׁוּב, שִׁירוּ שִׁיר לָאוֹר שִׁירוּ עַל שֶׁפַע לִבְלוּב. אָז חִיּוּכֵנוּ יְלַבְלֵב קָלִיל בְּשֶׁפַע הַצְּלִיל, שֶׁמִּלֵּא הָאָבִיב אֶת כָּל הַתֵּבֵל. נֵבֶל הַךְ! גָּרֵשׁ נָא אֶת הָעֶצֶב! בּוֹא, נָטוּסָה עַל כַּנְפֵי הַקֶּצֶב, אָז הַדֶּרֶךְ מְזַמֶּרֶת כָּל הַדֶּרֶך שָׁרָה שִׁיר.הצרצר: נבל שיר על עתיד מאיר, גם אתם אחים, נא עזרו בקולכם לצלילים צליל. כולם: בואו, אחים, בואו נשירה יחדיו. שירו, קראו לאביב שיפרח. כל עוד הלב לקראתו יפעם אם גם יצליף בנו כפור חורף שומם הוא ישוב, שירו שיר לאור שירו על שפע לבלוב. אז חיוכנו ילבלב קליל בשפע הצליל, שמלא האביב את כל התבל. נבל הך! גרש נא את העצב! בוא, נטוסה על כנפי הקצב, אז הדרך מזמרת כל הדרך שרה שיר.

מתוך: ארכיון אלכסנדר ארגוב  (MUS 0103) סדרה A פריט 321A