זאת היא הבלדה ♫

זֹאת הִיא הַבָּלָדָה עַל הַחַיָּלִים הָאַלְמוֹנִים
יְסֻפַּר בָּהּ עַל עוֹלָם אֶחָד גָּדוֹל וְאֵין אוֹנִים
עַל עוֹלָם גִּבּוֹר לִסְבֹּל וְרַק לֵבָב לָשֵׂאת גְּבוּרָה
וְצוֹעֵד סַהֲרוּרִי אֶל תְּהוֹם אוֹרֶבֶת פְּעוּרָה.

הַיָּמִים עוֹלִים פּוֹרְחִים בְּשֵׁלִים יָפִים יוֹתֵר
הַמֶּרְחָק עַל פִּי הַתְּהוֹם הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וּמִתְקַצֵּר
וְאוּלַי נוֹתַר עוֹד רֶגַע וְאוּלַי פְּסִיעָה נוֹתֶרֶת
וְעוֹלָם אוֹבֵד יָעוּף בְּמַעַרְבֹּלֶת מִסְתַּחְרֶרֶת.

בֶּחָזֶה אֵימָה נִלְחֶצֶת וְהָרֹאשׁ בִּכְפוֹר עָטוּף
אֵין אֲוִיר לִנְשֹׁם לְפֶתַע מִתְבַּרְזֵל הַדָּם בַּגּוּף
וּבְכֹחַ מַחְשָׁבָה פּוֹעֶמֶת כְּפַטִּישׁ מוּרָם
לַעֲזֹר לִשְׁמֹר הַפַּעַם לְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם.

וְיָמִים בָּאִים בְּשֶׁקֶט כֹּה טוֹבִים פְּשׁוּטִים כָּל כָּךְ
וְדוֹמִים הֵם זֶה לָזֶה כְּבֵן לְאָב כְּאָח לְאָח
הָאָדָם נוֹשֵׁם, הוֹלֵךְ, עוֹמֵד, מֵכִין לְיוֹם קָרוֹב
וְלִחְיוֹת אֶפְשָׁר רַק פַּעַם וְלִחְיוֹת אֶפְשָׁר כֹּה טוֹב!

בֹּקֶר שָׁב, מַגִּיעַ עֶרֶב, הַשָּׁעוֹת נוֹבְלוֹת כְּגַן,
אֵין רָצוֹן מִפֹּה לָלֶכֶת, וּלְהִשָּׁאֵר עוֹד כָּאן.
מַה לִּצְעֹק, לְאָן לָרוּץ וּמִי יִשָּׂא לַפִּיד מִנֶּגֶד?
לְעוֹלָם לִקְרֹא: עֲמֹד! כִּי לְרַגְלֶיךָ תְּהוֹם שׁוֹתֶקֶת.

לֹא אֶחָד וְלֹא מֵאָה הַחַיָּלִים הָאַלְמוֹנִים
בּוֹאוּ! פֹּה דְּרוּשִׁים מִלְיוֹנִים הֲמוֹנִים וַהֲמוֹנִים
תִּתְיַצֵּב חוֹמָה מִלְיוֹנִית שֶׁל חֵיל אָדָם
לַעֲזֹר לִשְׁמֹר הַפַּעַם לְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם.