הַנֶּשֶׁף הוּאַר בִּמְאוֹרוֹת אֲלָפִים הָאוּלָם מְכֻסֶּה פְּרָחִים חַיִּים עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וּתְמִימִיּוֹת לָרִאשׁוֹנָה רְאִיתִיךְ, הַיָּפָה בַּבָּנוֹת אוּלָם כַּהֲזָיוֹת חָלְפוּ עָבְרוּ עָלַי יְמֵי יַלְדּוּתִי וְאֵין שָׂרִיד וְלֹא זֶכֶר לַחֲלוֹמוֹת חֲלוֹמוֹת אַהֲבָתִי וְשׁוּב בָּדָד גַּלְמוּד הִנְנִי חָלְפָה אַהֲבָה וַתַּשְׁלִיכֵנִי בִּכְאֵב לֵב הַדְּמָעוֹת אוֹרִיד עַל זוֹ הַנָּאוָה, עַל זוֹ הַיְּחִידָה אוּלָם כַּהֲזָיוֹת...הנשף הואר במאורות אלפים האולם מכוסה פרחים חיים עינים שחורות ותמימיות לראשונה ראיתיך, היפה בבנות אולם כהזיות חלפו עברו עליי ימי ילדותי ואין שריד ולא זכר לחלומות חלומות אהבתי ושוב בדד גלמוד הנני חלפה אהבה ותשליכני בכאב לב הדמעות אוריד על זו הנאווה, על זו היחידה אולם כהזיות...