התימנים צדיקים (לחן זעירא)

הַתֵּימוֹנִים צַדִּיקִים חֵי נַפְשִׁי בַּזֶּה וַאֲפִלּוּ הַמָּשִׁיחַ תֵּימָנִי יִהְיֶה וּכְבוֹא הַגְּאֻלָּה מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן הַמָּשִׁיחַ אָז יָבוֹא רָכוּב עַל שִׁיכְּנָזִי לָבָן הוּא יָבוֹא אֵלֵינוּ דּוּגְרִי יָשָׁר לְכֶרֶם הַתֵּימוֹנִים יִקָּחֵנוּ יִשָּׂאֵנוּ מִגָּלוּת הַשִּׁיכּנָזִים התימונים צדיקים חי נפשי בזה ואפילו המשיח תימני יהיה וכבוא הגאולה מבאר שבע ועד דן המשיח אז יבוא רכוב על שיכנזי לבן הוא יבוא אלינו דוגרי ישר לכרם התימונים יקחנו ישאנו מגלות השיכנזים

משה ברק מעיד בהקלטה כי למד את השיר מהופעה של להקת [תיאטרון] "כל הרוחות", שם שרה את השיר זמרת תימנייה. בספרייה הלאומית נשמר כתב יד של המילים בלבד לשיר "התימונים [!] צדיקים" בארכיון מרדכי זעירא (MUS 0112 A 085) ורשום שהשיר מהמופע "הגיבור האמיץ יחיא". נראה שהשם הנכון הוא "הגפיר האמיץ יחיא", שהועלתה ב"תיאטרון הרוחות" ב-1939. ראו ביקורת על המופע בעיתון "דבר" מיום 18.7.1939, וזעירא אכן חיבר לו את כל הלחנים. ההצגה על התימנים הייתה רק חלק מהמופע ובתחילתו שירים אחרים, בהם רומאנס של אורלנד וזעירא - היו לילות. אמנם, פירוט בקטלוג הספרייה הלאומית לכרזה למופע "הגפיר האמיץ יחיא" אינה תואמת את המידע.

ראו את "התימנים צדיקים" גם בלחן לא ידוע 1 (מתחיל דומה ל"הנה מה טוב ומה נעים") ובלחן לא ידוע 2 (חשוד כשיבוש מרחיק לכת של לחן זעירא). הביטוי "התימנים צדיקים" התקיים כבר בשנות העשרים בשיר "אנחנו התימנים".