נומה פרח (לחן עממי יידי 2)

נוּמָה, פֶּרַח, בְּנִי מַחְמַדִּי עַרְשָׂךְ כִּי אָנִיעַ. מֵחַיֶּיךָ הָעֲתִידִים שִׂיחוֹת לָךְ אַבִּיעַ. רֵאשִׁית אַגִּיד לָךְ, מַחְמַדִּי: עִבְרִי כִּי הִנֶּךָ, שִׁמְךָ יָעִיד לָךְ יִשְׂרָאֵל, גֶּזַע מַחְצַבְתֶּךָ. אַל תִּוָּאֵשׁ, בְּנִי מַחְמַדִּי, אִם עַמְּךָ בַּגּוֹלָה אִם עֲרָפֶל כִּסָּה שָׁמָיו חֹשֶׁך לִי וַאֲפֵלָה. קַוֵּה, קַוֵּה, כִּי עוֹד תִּזְרַח שֶמֶש צְדָקָה לָנוּ, כִּי מֵחַיִּים טוֹבָה תִקְוָה, תַּחֲזִיק רוּחַ בָּנוּ. תָּמִיד תִּזְכֹּר כִּי עוֹד לָנוּ אֶרֶץ בַּמֶּרְחַקִּים, כִּי אֵלֶיהָ כָּל אִישׁ עִבְרִי יֶעֱרַג מִמַּעֲמַקִּים. שָׁמָּה תִּהְיֶה מַה שֶּׁתֶּהִי, אֵדַע כִּי תָּנוּחַ, כּוֹרֵם, יוֹגֵב, רוֹעֶה, אִכָּר, אַךְ לֹא רוֹעֵה-רוּחַ! אַדִּיר חֶפְצִי כִּי אֶת עַמְּךָ תֹּאהַב אָז כָּמוֹנִי אִם רַק תֹּאהַב, אָז יָדַעְתִּי: תָּבִין אֶת הֶגְיוֹנִי. טֶרֶם תֵדַע עָמָל, דְּאָגָה, תֶּעֱרַב לְךָ הַתְּנוּמָה, רַב לִי הַגֵּד לְךָ עֲתִידוֹת, נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה.נומה, פרח, בני מחמדי, ערשך כי אניע, מחייך העתידים שיחות לך אביע. ראשית אגיד לך, מחמדי, עברי כי הינך, שמך יעיד לך ישראל, גזע מחצבתך. אל תיוואש, בני מחמדי אם עמך בגולה אם ערפל כיסה שמיו חושך לי ואפלה. קווה, קווה, כי עוד תזרח שמש צדקה לנו, כי מחיים טובה תקווה, תחזיק רוח בנו. תמיד תזכור כי עוד לנו, ארץ במרחקים, כי אליה כל איש עִברי יערג ממעמקים. שמה תהיה מה שתהי, אדע כי תנוח, כורם, יוגב, רועה, איכר - אך לא רועה-רוח! אדיר חפצי כי את עמך תאהב אז כמוני אם רק תאהב - אז ידעתי, תבין את הגיוני. טרם תדע עמל, דאגה, תערב לך התנומה, רב לי הגד לך עתידות, נומה, נומה, נומה.

מילים: אפרים דב ליפשיץ (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי יידי

נוּמָה, פֶּרַח, בְּנִי מַחְמַדִּי

עַרְשָׂךְ כִּי אָנִיעַ.

מֵחַיֶּיךָ הָעֲתִידִים

שִׂיחוֹת לָךְ אַבִּיעַ.

רֵאשִׁית אַגִּיד לָךְ, מַחְמַדִּי:

עִבְרִי כִּי הִנֶּךָ,

שִׁמְךָ יָעִיד לָךְ יִשְׂרָאֵל,

גֶּזַע מַחְצַבְתֶּךָ.

אַל תִּוָּאֵשׁ, בְּנִי מַחְמַדִּי,

אִם עַמְּךָ בַּגּוֹלָה

אִם עֲרָפֶל כִּסָּה שָׁמָיו