האח ראשון לציון

העתקת מילות השיר

הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן! עִיר כּוֹנְנוּ יָדֵינוּ לְמַעֲנֵךְ סָבַלְנוּ, שָׁפַכְנוּ דָּמֵנוּ! וְעִמָּךְ יַחַד נִחְיֶה בְּעֹנֶג וּדְרוֹר לָנֶצַח לָנֶצַח, עַד שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר! מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן, מִמְּקוֹם גָּלוּתֵנוּ נִמְלַטְנוּ מִזְרָחָה, מִזְרָחָה, מֵחֵיק אֵם חוֹרֶגֶת אֶל צִיּוֹן, אֶל צִיּוֹן בָּחַרְנוּ לְנַחֲלָה לָנוּ. הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן... רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן, זֶה שְׁמָהּ וְזֶה שְׁמֵנוּ יָקוּם אַף יִשָּׁאֵר לָנֶצַח! כַּבַּרְזֶל הוּא חָרוּת עַל לוּחַ לִבֵּנוּ וּבְדָם הוּא נֶחְתָּם עַל הַמֵּצַח. הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן...האח ראשון לציון עיר כוננו ידינו למענך סבלנו שפכנו דמנו! ועמך יחד נחיה בעונג ודרור לנצח לנצח, עד שנות דור ודור! מארץ הצפון ממקום גלותנו נמלטנו מזרחה מזרחה, מחיק אם חורגת אל ציון אל ציון בחרנו לנחלה לנו. האח ראשון לציון... ראשון לציון, זה שמה וזה שמנו יקום אף יישאר לנצח! כברזל הוא חרות על לוח לבנו ובדם הוא נחתם על המצח. האח ראשון לציון...
מילים: אריה יום טוב ליפמן שליט
לחן: ליאון איגלי
כתיבה: 1886

הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן! עִיר כּוֹנְנוּ יָדֵינוּ
לְמַעֲנֵךְ סָבַלְנוּ, שָׁפַכְנוּ דָּמֵנוּ!
וְעִמָּךְ יַחַד נִחְיֶה בְּעֹנֶג וּדְרוֹר
לָנֶצַח לָנֶצַח, עַד שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר!

מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן, מִמְּקוֹם גָּלוּתֵנוּ
נִמְלַטְנוּ מִזְרָחָה, מִזְרָחָה,
מֵחֵיק אֵם חוֹרֶגֶת אֶל צִיּוֹן, אֶל צִיּוֹן
בָּחַרְנוּ לְנַחֲלָה לָנוּ.

הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן...

רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן, זֶה שְׁמָהּ וְזֶה שְׁמֵנוּ
יָקוּם אַף יִשָּׁאֵר לָנֶצַח!
כַּבַּרְזֶל הוּא חָרוּת עַל לוּחַ לִבֵּנוּ
וּבְדָם הוּא נֶחְתָּם עַל הַמֵּצַח.

הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן...
האח ראשון לציון עיר כוננו ידינו
למענך סבלנו שפכנו דמנו!
ועמך יחד נחיה בעונג ודרור
לנצח לנצח, עד שנות דור ודור!

מארץ הצפון ממקום גלותנו
נמלטנו מזרחה מזרחה,
מחיק אם חורגת אל ציון אל ציון
בחרנו לנחלה לנו.

האח ראשון לציון...

ראשון לציון, זה שמה וזה שמנו
יקום אף יישאר לנצח!
כברזל הוא חרות על לוח לבנו
ובדם הוא נחתם על המצח.

האח ראשון לציון...




גרסת המקור המלא   העתקת מילות השיר

 



הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן! עִיר כּוֹנְנוּ יָדֵינוּ
לְמַעֲנֵךְ סָבַלְנוּ, שָׁפַכְנוּ דָּמֵנוּ!
וְעִמָּךְ יַחַד נִחְיֶה בְּעֹנֶג וּדְרוֹר
לָנֶצַח לָנֶצַח, עַד שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר!

מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן, מִמְּקוֹם גָּלוּתֵנוּ
נִמְלַטְנוּ מִזְרָחָה, מִזְרָחָה,
מֵחֵיק אֵם חוֹרֶגֶת אֶל צִיּוֹן אִמֵּנוּ
אֶל צִיּוֹן עֲזוּבָה נִשְׁכָּחָה.
שָׁמָּה מִדְבָּר שְׁמָם[?], מַחֲסֶה לְשׁוּעָלִים
בָּחַרְנוּ לְנַחֲלָה לָנוּ,
וּבְדָם לִבֵּנוּ עֲזוּבִים אֻמְלָלִים
עָלָיו מוֹשָׁב יָדֵינוּ כּוֹנַנּוּ.

הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן...

עֵין הַקּוֹרֵא נִקְרֵאת הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ
עֵת נִטְּשָׁה וְהֻכְּתָה בִּשְׁאִיָּה,
שָׁם לְהַכּוֹת אוֹיְבָיו שִׁמְשׁוֹן גִּבּוֹרֵנוּ
לֹא מָצָא בִּלְתִּי אִם לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה,
וְעַתָּה בְּרִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן עַל רֹאשׁ גִּבְעוֹתֶיהָ
כַּרְמֵי חֶמֶד יַזְהִירוּ כִּפְנִינִים,
שָׁם גֶּפֶן פּוֹרִיָּה תְּבַשֵּׁל אֶשְׁכּוֹלוֹתֶיהָ
וּפַגִּים יַחַנְטוּ הַתְּאֵנִים.

הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן...

רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן, זֶה שְׁמָהּ וְזֶה שְׁמֵנוּ
יָקוּם אַף יִשָּׁאֵר לָנֶצַח!
בְּבַרְזֶל הוּא חָרוּת עַל לוּחַ לִבֵּנוּ
וּבְדָם הוּא נֶחְתָּם עַל הַמֵּצַח.
עוֹד יִרְעֲדוּ גּוֹיִים וְיֵחָתוּ שׂוֹנְאֵינוּ
עֵת יִרְאוּ בִּשְׁלַל צִבְעֵי רִקְמָתַיִם
אֶת שֵׁם רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן כָּתוּב עַל דִּגְלֵנוּ
הַפּוֹנֶה פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.

הֶאָח, רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן...
האח, ראשון לציון! עיר כוננו ידינו,
למענך סבלנו, שפכנו דמנו!
ועמך יחד נחיה בעונג ודרור
לנצח לנצח, עד שנות דור ודור!

מארץ הצפון, ממקום גלותנו
נמלטנו מזרחה, מזרחה,
מחיק אם חורגת אל ציון אמנו
אל ציון עזובה נשכחה.
שמה מדבר שמם, מחסה לשועלים
בחרנו לנחלה לנו,
ובדם לבנו עזובים אומללים
עליו מושב ידינו כוננו.

האח, ראשון לציון...

עין הקורא נקראת הארץ לפנינו
עת נטשה והכתה בשאייה,
שם להכות אויביו שמשון גיבורנו
לא מצא בלתי אם לחי חמור טרייה,
ועתה בראשון לציון על ראש גבעותיה
כרמי חמד יזהירו כפנינים,
שם גפן פורייה תבשל אשכולותיה
ופגים יחנטו התאנים.

האח, ראשון-לציון...

ראשון לציון, זה שמה וזה שמנו
יקום אף ישאר לנצח!
בברזל הוא חרות על לוח לבנו
ובדם הוא נחתם על המצח.
עוד ירעדו גויים ויחתו שונאינו
עת יראו בשלל צבעי רקמתיים
את שם ראשון לציון כתוב על דגלנו
הפונה פניו לירושלים.

האח ראשון-לציון...



ביצוע:

 

חבורת שהם 
שנת הקלטה: 2009

סולן: גיורא רוס

הבית הראשון ("מארץ הצפון...") מושר למנגינת הבית השלישי ("ראשון לציון זה שמה..."), לא כפי שנכתב והושר במקור.

נכלל בתקליטור: ציון חמדתי
הקלטות נוספות

על השיר

על-פי אליהו הכהן, כל בית בשיר זכה למנגינה שונה. בתכניתו "שרתי לך ארצי" מספר אליהו כי איגלי העדיף להלחין שיר זה על פני שיר אחר שהוצע לו, "לחמנו לחמנו ועוד נילחמה" מאת נפתלי הרץ אימבר. [ואולם, איגלי כן הלחין את השיר "ראשון לציון" [לחמנו לחמנו ועוד נילחמה], וראו דברי אליהו הכהן על השיר ההוא).

צפו בביצוע נחמה ומאירה בלקינד מוותיקות ראשון לציון מתוך "שרתי לך ארצי" כאן (תזמון 25:07) ובביצוע נעמן בלקינד הגדול ונעמן בלקינד הקטן כאן.

על פי אתר מוזיאון ראשון לציון:

את השיר כתב אריה ליפא שליט, בנו הבכור של אליעזר אלחנן שליט בהיותו בן 16 שנים. השיר הולחן על ידי ליאון איגלי, עובד פקידות הברון שהיה בעל השכלה מוסיקלית.

מייסדי המושבה, שבעה עשר במספר, רכשו את אדמתם בכספם וקיוו להיות עובדי אדמה עצמאיים. בשל המצוקה והמחסור נאלצו להיעזר בברון רוטשילד "הנדיב הידוע" אשר נרתם לעזרתם זמן קצר לאחר ייסוד המושבה. יש מספרים כי השיר נכתב כאות מחאה על רצונו של הברון לשנות את שם המושבה ולקרוא לה על שם אמו המנוחה, בתיה. עקב המרידה שפרצה במושבה כנגד פקידות הברון בשנת 1887, שבעקבותיה הגיע הברון לארץ על מנת ליישר את ההדורים, בחר הברון להסב את שמה של עקרון ולקרוא לה "מזכרת בתיה" על שם אמו. השיר מדגיש את נאמנותם של בני המושבה למושבתם ולשמה.

קראו עוד על השיר בכתבה מאת אליהו הכהן, "'הֶאָח, רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן': השיר העברי המקורי הראשון" במסגרת הבלוג של דוד אסף "עונג שבת": חלק א (16.6.2017) ובו גם הקלטת מקהלת ראשון לציון בעיבוד שמעון כהן, הזמינה גם בנפרדחלק ב (23.6.2017) ובו גם הקלטת זרובבל חביב שזכר גם את לחן הבית השני, וגם הקלטה זמינה גם בנפרד.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

תווי הבית הראשון ("האח ראשון לציון") והבית האחרון ("ראשון לציון זה שמה וזה שמנו").



תיווי: נחומי הרציון

סיפור שיר  

משירי הראשונים בראשון לציון
ישראל שליטא על השירים "לחמנו לחמנו" ו"האח ראשון לציון"

"הלחנים של הזמירות הללו לא נלקחו מן המוכן כפי שהיה מקובל אז – על מנת להתאימם לטקסט החדש – אלא חוברו במכוון למילות הפיוטים האלה, אך זהותם של מחברי הלחנים לא נשמרה, ואף ישישי ראשון לציון לא ידעו לקבוע אל נכון מי הוא אשר חיברם [אליהו הכהן זיהה את המלחין איגלי לפי מקורות כתובים – זֶמֶרֶשֶׁת]. אמנם, בלחנים עצמם אינה מתגלה מקוריות מוסיקתית [כך במקור] כל שהיא; הם מהווים מעין תערובת של שירה אוקראינית קוזאקית מתובלת בלחני מארשים צבאיים רוסיים וניגוני חסידים רק יחד. אולם ובכל זאת, השירים האלה היו שגורים בפי תושבי המושבה והיו מושרים בלהט רב במשך שנים רבות. אך משום מה לא הרחיבו אל מחוץ לגבולם, ולא כל שכן אל מחוץ לארץ ישראל. קשה לקבוע את הסיבה לכך: אפשר שתוכן המילים הידהד באוזני יהודי הגולה כמליצי יתר על המידה וכרחוק מן המציאות של הימים ההם, ואולי נתעכבה הנפיצה באשמת המלודיה המסורבלת. אולם משמעותם ההיסטורית של החרוזים האלה וחשיבותם הפנימית כרקע ועילה לביטוי מוסיקתי-יהודי חדש ו"מעפיל" יעלה לאין שיעור, כאשר נְעַמֵּת את אלה מול זמירות העוני והדלות, או הפזמונים החדורים חוסר ישע ואפס תקווה, שהיו  שגורים בפי יהודי התפוצות בזמן ההוא [...] או אף אם נקביל אותם לעומת החרוזים הנרגשים אשר השמיע צונזער בשנות התשעים של המאה הקודמת על סבלות הגוף והנפש אשר עברו על המהגרים היהודיים באמריקה. [...] הלחנים המודפסים בזה [מובאים תווים במקור] הם חלק מכל המוסיקה של השיר – לכל בית חובר לחן מיוחד. את המלודיות רשמתי לפני למעלה מעשרים שנה מפי הישיש דב חביב-לובמן מראשוני ראשון לציון ובנו זרובבל אשר זכר עדיין את השירים מימי ילדותו.

מתוך "המוסיקה היהודית ויוצריה", 1960, הוצאת יהושע צ'צ'יק, עמ' 217-262. הערה: הדברים מובאים כלשונם עם מעט שינויי כתיב ביחס למקור (טאכסט, מאלודיה).

תגיות




עדכון אחרון: 13.03.2024 06:18:45


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: