מילים (7 גרסאות)
הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי?
אֵין אֲנִי מִשְׂרַדְנִיק
וְגַם לֹא בֻּרְגָּנִי
וְגַם סַדְרָן אֵינֶנִּי
וְגַם לֹא אִישׁ צָבָא.
הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?
אֲנִי מִמַּחְצֵבָה!
מַחְצֵבָה, הוֹי מַחְצֵבָה
מִי יִדְמֶה לָךְ וּמִי יִשְׁוֶה?
הַסִּלּוּל הוּא לְבִטּוּל
וְגַם "חָצָץ" כְּלוּם לֹא שָׁוֶה.
הֲרִיסָה וְהַרְחָבָה –
הַאִם רָאוּי זֶה לְבָחוּר?
יְחִי אִזְמִיל, פַּטִּישׁ, כַּשִּׁיל,
לַמַּחְצֵבָה רְשׁוּת הַדִּבּוּר!
וְעַל חָזִי הַבִּיטוּ
הַבִּיטוּ עַל יָדַי!
אֶבֶן, בַּרְזֶל עֶשֶׁת
עֲשׂוּיִים שְׁרִירַי
אֲנַחְנוּ רַק אֲנַחְנוּ
מְכַלְכְּלִים כֻּלָּם
בִּלְעָדֵינוּ בֶּטַח
לֹא יִכּוֹן עוֹלָם!
מַחְצֵבָה...
אֶחָד חָכָם הִנֵּהוּ
וְשֵׁנִי שׁוֹטֶה
אַךְ פִּקֵּחַ מִיהוּ?
זֶהוּ שֶׁשּׁוֹתֶה!
עָרָק, יָ"שׁ וְיַיִן
בַּקְבּוּקִים תֵּבָה
מִי לִשְׁתּוֹת יוֹדֵעַ?
אֲנַחְנוּ מַחְצֵבָה!
מַחְצֵבָה...
אִם קוֹרְאִים אֲנַחְנוּ
יָדוּעַ לְכֻלָּם
לַחֲבוּרַת הָעֵמֶק
יֵשׁ שֵׁם טוֹב בָּעוֹלָם.
יָצְאוּ לָהּ כְּבָר מוֹנִיטִין
בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל
מִי עוֹבֵד אִתָּנוּ?
בֶּן הֶרְבֶּרְט סָמוּאֵל!
מַחְצֵבָה...
זֶה שֶׁשּׁוֹתֶה
[התחלת בית רביעי]
גִּבּוֹרִים אֲנַחְנוּ
יָדוּעַ לְכֻלָּם
לַחֲבוּרַת הָעֵמֶק
שֵׁם טוֹב יֵשׁ בָּעוֹלָם
יָצְאוּ לָהּ כְּבָר מוֹנִיטִין
בְּכָל פִּנּוֹת תֵּבֵל
יָדוּעַ לְכֻלָּם,
לַחֲבוּרַת הָעֵמֶק
שֵׁם יֵשׁ בָּעוֹלָם.
יָצְאוּ לָהּ כְּבָר מוֹנִיטִין
בְּכָל פִּנּוֹת תֵּבֵל
מִי עוֹבֵד אִתָּנוּ?
בֶּן הֶרְבֵּרְט סָמוּאֵל!
הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי
אֲנִי חֲבֵר גוֹרְדוֹנְיָה
אֲנִי גוֹרְדוֹנָאִי (הנכון: גוֹרְדוֹנַאי)
הֲתֵדַע מִי אֲנִי
אֵין אֲנִי מִשְׂרַדְנִיק
וְאַף לֹא בֻּרְגָּנִי
אֵין אֲנִי גַּם סַדְרָן
וְגַם לֹא אִישׁ צָבָא
הֲתֵדַע מִי אָנֹכִי?
חָלוּץ בָּהַכְשָׁרָה
הַכְשָׁרָה הַכְשָׁרָה
אֵין פַּת לֶחֶם לַאֲכִילָה
Uśmiech na ustach mają, wesoło bawią się.
Ja nic się nie przejmuję, bo jestem zdrów,
Bo przecież prezentuję ukochane miasto Lwów.
Warszawa, Kraków, Wilno,
Katowice, Poznań, Łódź,
Gdziekolwiek zjawię się, wszędzie witają mnie.
Ta-joj tajuśka ta dawaj pyska, ta co tu robisz zaraz mów,
Ta miły znajomy z bliska
Ta z twojej gęby widać Lwów.
Warszawa, Kraków, Wilno,
Katowice, Poznań, Łódź,
Gdziekolwiek zjawię się, wszędzie witają mnie.
Czy jak tam Gródek, czy jak Kleparka,
Czy pod ratuszem stoją lwy.
I czy śpiewają ta-jojna łajna,
Ta-joj tajuśka tak jak ty.
Warszawa, Kraków, Wilno,
Katowice, Poznań, Łódź,
Gdziekolwiek zjawię się, wszędzie witają mnie.
Przyjechałem raz do Gdyni by zwiedzić Polski port,
Marynarzy tam widziałem, każdy minę miał jak lord.
Przechodzę prze ulicę i auto z całych sił
Uderzyło mnie gdzieś w tył, a jam pod autem był.
Policja ludzie w krzyk, ja leżę jak ten byk.
A szofer z całych sił, drze się do mnie z całych sił
הקלטות (6)
ביצוע
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הפולני Ta joj, Jozku ("זה אתה, יוקו"), שעל פי הרשום על תווית התקליט (ר' להלן) זה שיר על העיר לבוב, שאת מילותיו כתבו ביילאבסקי וקרוקובסקי ועל פי האתר הפולני Staremelodie הם זביגנייב קרוקובסקי ויוזף (יוקו) ביילאבסקי (האחרון היה גם בין מבצעי השיר).
הבתים החיצוניים הושרו בתכנית מס' 9 של הסדרה "שרתי לך ארצי". [במקום "בכל פינות תבל" הושר שם "בכל רחבי תבל"].
אדווין סמואל, המוזכר בסוף השיר, הוא בנו של הנציב העליון דאז הרברט סמואל. הוא הצטרף לעובדים בסלילת כביש עפולה - נצרת ועבד שם כחודש, תמורת שכר. ראו גם אדווין סמואל, שיר שחובר לציון אפיזודה זו. בתכנית מס' 9 בסדרה "שרתי לך ארצי" שר דני גולן את שני השירים ברצף, ושם גם סופר על הרקע.
מאיר נוי מתעד בכרטסתו: בתכנית בגלי צה"ל ב27.7.1973 שהוקדשה לאוקסנברג סופר כי הוא חיבר את השיר בשנת 1920 בעת שעבד בגדוד העבודה בכביש עפולה נצרת והיה ידוע בכינוי "יוסקה כבישניק". נוי אף מביא את המקור הפולני (עמ' 2467 במקבץ הסרוק) ומציין שהושר בפי צמד הבדרנים Szczepko and Tońko (ראו עליהם בקצרה בויקיפדיה האנגלית: Kazimierz Wajda וHenryk Vogelfänger). הצמד פעל בעיר לבוב. מכיוון שאוקסנברג חיבר את השיר העברי כשחברי הצמד היו רק בני 15 ו16 בהתאמה, כנראה הביצוע שלהם מאוחר יותר. פזמון השיר המקורי נקב בשמות כמה ערים במזרח אירופה. האזינו לנוסח אחר של המקור הפולני בפי J. Bielawski.
גלית לנג, ילידת תל-יוסף, מספרת:
את השיר הזה התחילו לשיר בתל יוסף בתקופת גדוד העבודה. (השיר מופיע בשירון של העלייה השלישית). במשך שנים רבות, מתקופת גדוד העבודה ועד שנות השבעים, היה חבר הקיבוץ שמואל מרגון שר אותו בכל חג משק. זה היה "השיר" שלו. עד היום, כבר דור חמישי, עדיין שרים אותו בכל חגי המשק.
תמיד ברור היה לנו בקיבוץ שהשיר הוא על החלוצים שלנו (בעיקר מרגון כמובן), שעבדו הן בסלילת הכבישים באיזור והן בחציבה במחצבת הגלבוע, ורק בזֶמֶרֶשֶׁת גיליתי עד כמה השיר היה פופולרי על גרסאותיו השונות.
עוד באותה מנגינה:
- על פי שיר זה חיבר אוקסנברג שנים אחדות מאוחר יותר גם את "המנון גדוד מגיני השפה".
- בהשראת שיר זה חוברו גרסאות מקומיות/תנועתיות רבות, המרוכזות בדף "ידוע לכולם".
- אם אתה אוהב אותה
שני חלקי הלחן דומים באופן חלקי לשיר הצרפתי Carolina Carolina מאת Vincent Scotto. מכיוון שהדמיון הוא בשני החלקים, ייתכן מאוד שאינו מקרי. אפשר לשער שהלחן הפולני הושפע מהשיר הצרפתי.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
