בָּאוּ חֲלוּצִים לִבְנוֹת הָאָרֶץ, *אָרֶץ שֶׁחַי בָּהּ פַּעַם עַם יִשְׂרָאֵל. עוֹבְדִים בַּכְּבִישִׁים, סוֹלְלִים בְּלִי הֶרֶף – מַה פֹּה מַר גּוֹרַל הַפּוֹעֵל! גַּם בֶּן הַנָּצִיב מִגֶּזַע הַיְּהוּדִים בָּא אֶל הַכְּבִישׁ לַעֲבֹד זְמַן קָצֵר: תְּמֵהִים חֲלוּצִים וּבְקוֹל שֶׁל רֶגֶשׁ שָׁרִים שִׁירָתָם: אָהוּב! אֶדְוִין, אֶדְוִין, כְּבִישׁ זֶה לֹא סְפּוֹרְט חָבִיב אֶדְוִין, אֶדְוִין, זֶה לֹא בִּשְׁבִיל בֶּן הַנָּצִיב אֶדְוִין, אֶדְוִין, מַה כָּאן תִּרְאֶה אַתָּה? רַק עֲבוֹדָה קָשָׁה מָרָה מִבְּלִי לִרְאוֹת פְּרוּטָה! עָבַד לוֹ אֶדְוִין יָמִים שָׁבוּעַ וּכְבָר הִרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם שֶׁל הַכְּבִישׁ. כּוֹאֵב הַפֶּצַע, הֲלוֹא זֶה יָדוּעַ אוֹרְחִים הֵם תְּמִידִים שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ. תְּמֵהִים חֲלוּצִים...באו חלוצים לבנות הארץ, ארץ שחי בה פעם עם ישראל. עובדים בכבישים, סוללים בלי הרף – מה פה מר גורל הפועל! גם בן הנציב מגזע היהודים בא אל הכביש לעבוד זמן קצר: תמהים חלוצים ובקול של רגש שרים שירתם: אהוב! אדווין, אדווין, כביש זה לא ספורט חביב אדווין, אדווין, זה לא בשביל בן הנציב אדווין, אדווין, מה כאן תראה אתה? רק עבודה קשה מרה מבלי לראות פרוטה! עבד לו אדווין ימים שבוע וכבר הרגיש את הטעם של הכביש. כואב הפצע, הלוא זה ידוע אורחים הם תמידים של כל איש ואיש. תמהים חלוצים...